"אני חושב שאלך"
"אהה.. אוקיי.. אני לא אחזיק אותך פה בכח.."
"חבל, יכולת. לילה טוב"

מבולבלת.
התאכזבת שלא ביקשתי שתשאר?
אני צריכה לשמוח כי אתה טוען שיש לי את היכולת לגרום לך להשאר?..

לפני יומיים נפגשנו במקרה במעלית באונ'.. בערב, בפייסבוק אמרת שהיה לי פרצוף אדיש..
אמרתי שלא היה לי.. לא ממש הקשבת..
אני צריכה לשמוח שאכפת לך אם אני אדישה אלייך או לא?..

אני מתקשה להבין את הדינמיקה הזו שבינינו.. לא שאני לא נהנית ממנה, כי אני כן. אתה חכם, ומצחיק, ואוהב מוסיקה טובה וכייף לי לדבר איתך.. אתה יודע כ"כ הרבה דברים!.. אבל, אתה מבלבל אותי..
סיפרתי לך דברים שלא סיפרתי לאף אחד. לא יודעת, אני מרגישה בנוח איתך..
אני יכולה רק להניח שאתה גם נהנה לדבר איתי.. הרי בשבועיים האחרונים דיברנו כל יום..
נתת לי את המס' שלך שבוע שעבר, שאני אדבר איתך אם אני באונ'.. אבל לא הייתי באונ' כל השבוע וכאילו ההזדמנות הזו פשוט פרחה.. חבל..

לא יודעת למה אני יושבת וכותבת את זה עכשיו.. אני פשוט קצת.. מבולבלת... [כבר אמרתי את זה קודם.. לא?..]