אם תהיתם מה זה "ככה", הנה הסבר קצר:
שומדבר לא מצליח, ניסויים כושלים אחד אחרי השני, מסיבות שבכלל לא תלויות בך או במה שעשית, כך שאפילו על עצמך אתה לא יכול להתעצבן, אלא רק להיות מתוסכל מכל שלב שלא מצליח, מכל ניסיון שצריך לחזור עליו ולקוות שבפעם הבאה זה יצליח.
אני עושה איזה פרויקט באחת המעבדות באונ'. אח"כ אני אצטרך לכתוב על זה עבודה, ובסוף יש ציון.
רוב הקיץ שלי הלך על זה. וזה היה אמור להגמר כבר לפני חודש. חודש!
בהתחלה, הכל היה מוצלח, והלך טוב, ואם משהו לא הצליח זה הצליח שוב בפעם הבאה, וזה היה עיכוב של מקסימום יום. לא חודש...
זה אמור להיות השלב האחרון בניסוי.. כבר עשיתי אותו 3 פעמים! שלושת הפעמים כשלו. בגלל דברים שלא קשורים בי. ולכולם יש אותה תשובה "ככה זה במדע..".
תודה, אבל זה ממש ממש לא מעודד אותי.
מחר אמורה להיות הפעם הרביעית. אני כבר ממש מתוסכלת וממש לא בא לי על זה, וכל מרץ שהיה לי ואפילו סוג של הנאה, הלכו ונעלמו ונמוגו.
בלי קשר לתסכול הזה, אני לא מסוגלת לשבת ולבנות לעצמי מערכת. אני חושבת שאני פשוט לא מוכנה לקבל את העובדה שאני הולכת להתחיל את השנה השלישית שלי בעוד חודש וחצי.. שלישית ואחרונה...
ובנוסף לכל, אני ממש לא שמחה בזמן האחרון. וזה מקרין החוצה, וזה עושה לא טוב, לא לי ולא לאנשים שסביבי.
אני חייבת רגע אחד שישנה את הכל. של צחוק של שעות, על הדברים הכי קטנים, רגע שחולקים עם אנשים שאתה אוהב, שאוהבים אותך. אני חושבת שבשלב זה חסר לי חום, חסר לי אנשים.
אין לי כוח.....
"הבדידות חדה כמו תער היא חותכת מבפנים
מאהבה סוערת נשארו רק רסיסים
אני קורא לך לגרש את השדים
באמונה עיוורת אני צועד על פי תהום
כמו אבן מתגלגלת שעומדת במקום
אחכה לך עד החיוך האחרון"
ברי סחרוף- אמונה עיוורת
בבלוג זה
בכל הבלוגים
