יש לי בחילה מלחשוב על זה. הדמעות עומדות לי בגרון ואני חצי עוצרת את עצמי חצי רוצה לתת לזה לפרוץ החוצה.
להשתחרר.

תן לי להשתחרר.

אני פשוט לא יכולה לחשוב על החיים שלי בלי שתהיה חלק מהם. לא משנה איזה חלק. אני זקוקה לך. זה נוראי. אתה כמו סם בשבילי. אתה הפכת לאחד האנשים הכי חשובים בחיים שלי. מי חשב שזה יקרה. אני קרועה מהימים האלה.
אמורים להיות ידידים טובים. מצד שני כל הזמן רוצים לגעת אחד בשני. כמה הייתי רוצה שתהיה כאן עכשיו, ורק לחבק אותך. שתחזיק אותי ותגיד לי שיהיה בסדר.
אבל זה לא יקרה. כי לא משנה מה תגיד. אפילו שאמרת שאתה רואה אותי נהיה לך שמח בלב, ושאני מאוד חשובה לך, אני יודעת ששם זה נשאר. שאתה ואני זה לא יקרה. ואני יודעת את זה. ואני לא מוכנה לקבל את זה. אין לך מושג כמה אני רוצה אותך. אין לך מושג כמה קשה לי לחשוב עליך עם מישהי אחרת.

זהו, הדמעות יצאו.. דמעות עלי, שאני תקועה במקום הזה ולא מסוגלת לשחרר.. דמעות עלייך, שלעולם לא תהיה שלי. 

When the rain is blowing in your face
And the whole world is on your case
I could offer you a warm embrace
To make you feel my love

When the evening shadows and the star appear
And there is no one to dry your tears
I could hold you for a million years
To make you feel my love

I know you haven't made your mind up yet
But I would never do you wrong
I've known it from the moment that we met
There's no doubt in my mind where you belong

I'd go hungry, I'd go black and blue
I'd go crawling down the avenue
There ain't nothing that I wouldn't do
To make you feel my love

The storms are raging on rolling sea
And on the highway of regret
The winds of change are blowing wild and free
You ain't seen nothing like me yet

There ain't nothin' that I wouldn't do
Go to the ends of the earth for you
Make you happy make your dreams come true
To make you feel my love

ת'ורנדייק, פסיכולוג שהעלה את נושא חוק התוצאה- טען שהלמידה היא פונקציה של תוצאות ההתנהגות. אם התנהגות מסויימת מביאה לתוצאה חיובית היא תעלה, ואם היא תביא לתוצאה שלילית היא תרד בתדירותה.

אז איך נסביר את העובדה שאני ממשיכה לחזור על אותה התנהגות למרות שהתוצאות שהיא מניבה רחוקות מלהיות חיוביות?

היום ידיד שלי, כעס עלי. כעס. זה נבע מהעובדה של למה אני ממשיכה עם זה.
"את נהנית להיות על אש קטנה?"
המשפט הזה נחרט בי בצורה כואבת.
ברור שלא. ברור שהייתי רוצה שמשהו יהיה שונה.
מה אני יכולה לעשות? איך משתחררים מזה?
אני אפילו לא יודעת אם אני רוצה להשתחרר מזה- זאת הבעיה בעצם...

ת'אמת שאני קצת חסרת מלים כרגע [ואני בטוחה שהמשפט הזה יראה לא הגיוני אחרי שאני אכתוב את הפוסט...]
זה פשוט... מסובך..
יש את הבחור הזה. שאני רוצה [לאחרונה הבנתי שאני ממש רוצה..]. ויש את הבחור השני. שפעם רציתי.. לא מאוד.. אבל חיבבתי, ולאחרונה הפכנו להיות ידידים ממש טובים.. אבל הערב, הופתעתי.
יצאנו לגלידה. אני והידיד. מצחיק, כייף.. כרגיל..
ואני אפילו לא יודעת איך זה התגלגל לזה אבל בסופו של דבר קיבלתי שם הצעה. סקס. רק סקס. אני והוא.
מה?!
מאיפה זה בא?!
וזה קצת חצוף, אתה לא חושב?!..
וכל הזמן הזה הפרצוף של הבחור הראשון עולה לי בראש.. ועל מה דיברנו קודם.. ואני רק מתחילה לחשוב עליו ואני מחייכת.
הרבה זמן לא הרגשתי ככה..

אז מה הוא בא לי עכשיו עם היציאה הזו?
אני לא יודעת אם להעלב או להרגיש מוחמאת... נראה לי אני אלך יותר על הכיוון של להעלב, כי אם הייתי רוצה להרגיש מומאת הייתי רוצה שהוא יציע לי משהו יותר מסתם סקס..
אולי במצב אחר, לא הייתי חושבת על זה יותר מידי.. אולי אפילו הייתי מנסה..
אבל באמת שעכשיו אני פשוט לא מסוגלת לחשוב לכיוון הזה אפילו. אני תקועה. על ההוא.
אני רק מקווה שבסוף זה יעבוד באמת...

לילה טוב..