אמר בזחיחות הקול הקטן והפולני [שאין לי מושג איך הוא הגיע לשם] באחורה של הראש. הוא אוהב להיות צודק.
"היינו צריכים להשאר עם הפורום הקטן, שאת יודעת שיש בו את האנשים שאוהבים אותך ובאים לשם לחגוג את היום שלך" הוא המשיך.
אם הייתי יכולה, הייתי מכה את הקול הקטן והמעצבן הזה.. אבל בעצם זה יהיה סוג של מזוכיזם..
"אתה חושב שאני לא יודעת את זה?.. שאני לא מתחרטת על זה שלרגע חשבתי שזה יעבוד?.."
"אך.. את עוד תמימה.."
"לא תמימה... ניסיתי לרצות את כולם ובסוף אני נדפקתי.."
"טוב.. את יודעת איך אומרים- מי שמשקיע שוקע, וחרא צף..."
"פעם הבאה אני אקשיב לך.."
"כבר שמעתי את זה עשרות פעמים ממך.."

אז בקיצור, לא עבד טוב אתמול...
אני רוצה חברים חדשים.. מישהו מכיר חנות טובה?..

הלכתי ללמוד למבחן בגנטיקה.
zuz.

It's my party and I'll cry if I want to"
"...You would cry too if it happened to you