לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2012    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
26272829   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

ככה זה במדע...


אם תהיתם מה זה "ככה", הנה הסבר קצר:
שומדבר לא מצליח, ניסויים כושלים אחד אחרי השני, מסיבות שבכלל לא תלויות בך או במה שעשית, כך שאפילו על עצמך אתה לא יכול להתעצבן, אלא רק להיות מתוסכל מכל שלב שלא מצליח, מכל ניסיון שצריך לחזור עליו ולקוות שבפעם הבאה זה יצליח.

אני עושה איזה פרויקט באחת המעבדות באונ'. אח"כ אני אצטרך לכתוב על זה עבודה, ובסוף יש ציון.
רוב הקיץ שלי הלך על זה. וזה היה אמור להגמר כבר לפני חודש. חודש!
בהתחלה, הכל היה מוצלח, והלך טוב, ואם משהו לא הצליח זה הצליח שוב בפעם הבאה, וזה היה עיכוב של מקסימום יום. לא חודש...
זה אמור להיות השלב האחרון בניסוי.. כבר עשיתי אותו 3 פעמים! שלושת הפעמים כשלו. בגלל דברים שלא קשורים בי. ולכולם יש אותה תשובה "ככה זה במדע..".
תודה, אבל זה ממש ממש לא מעודד אותי.
מחר אמורה להיות הפעם הרביעית. אני כבר ממש מתוסכלת וממש לא בא לי על זה, וכל מרץ שהיה לי ואפילו סוג של הנאה, הלכו ונעלמו ונמוגו.

בלי קשר לתסכול הזה, אני לא מסוגלת לשבת ולבנות לעצמי מערכת. אני חושבת שאני פשוט לא מוכנה לקבל את העובדה שאני הולכת להתחיל את השנה השלישית שלי בעוד חודש וחצי.. שלישית ואחרונה...

 

ובנוסף לכל, אני ממש לא שמחה בזמן האחרון. וזה מקרין החוצה, וזה עושה לא טוב, לא לי ולא לאנשים שסביבי.
אני חייבת רגע אחד שישנה את הכל. של צחוק של שעות, על הדברים הכי קטנים, רגע שחולקים עם אנשים שאתה אוהב, שאוהבים אותך. אני חושבת שבשלב זה חסר לי חום, חסר לי אנשים.

 

אין לי כוח.....

 

"הבדידות חדה כמו תער היא חותכת מבפנים
מאהבה סוערת נשארו רק רסיסים
אני קורא לך לגרש את השדים
באמונה עיוורת אני צועד על פי תהום
כמו אבן מתגלגלת שעומדת במקום
אחכה לך עד החיוך האחרון"

ברי סחרוף- אמונה עיוורת

נכתב על ידי zuz , 14/9/2011 23:01   בקטגוריות אכזבות, לימודים, פסימי, שחרור קיטור  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



Defying gravity


מוזר. אני יושבת ואני לא יודעת מאיפה להתחיל. קרו די הרבה דברים בימים האחרונים. הרבה תובנות חדשות, קצת אכזבה.
בא לי לכתוב על זה. בא לי. אני לא מצליחה. אני יושבת, ואני כותבת, ואני מוחקת. ואני מתחילה מחדש, ומוחקת שוב. 
מה שונה עכשיו מכל מה שהיה עד כה?..
אני מניחה שהאכזבה הכתה בי. חזק. שגיליתי שבכל מה שקשור לחברה אחת מסויימת צדקתי.
אני מפסידה במלחמה מול ז'. אני אוהבת אותה. באמת, המון.
אבל אני הגעתי להרבה תובנות בחודש האחרון שגרמו לי להבין שאני מפסיקה לרדוף אחרי אנשים מהפחד להפסיד אותם,
והתחלתי להפנים שאולי זה הם שצריכים לפחד להפסיד אותי. ואם היא בוחרת בדרך הזאת- חבל, אבל מקווה שיהיה לה טוב. אני פשוט יודעת שהאדם הזה, בסופו של דבר, יפגע בה. כמו שהוא עשה לכל כך הרבה אנשים.
וגם בה הוא כבר פגע. אני פשוט לא מבינה... באמת...
אז אם ראיתם את המחזמר "וויקד" [ואם לא, אנא טוסו לניו יורק או לונדון לראות :)], הרשו לי לצטט:
 

I hpoe you're happy
Now that you're choosing this.

I hope it brings you bliss.
I really hope you get it,

And you don't live to regret it.

 

בכלל.. זה שיר שהמילים שלו פשוט נתנו לי הרבה...
אז אם לא אכפת לכם, אני אצטט עוד קצת, בלי קשר:

 

 

Something has changed within me,
Something is not the same.
I'm through with playing by the rules
Of someone else's game.
Too late for second-guessing,
Too late to go back to sleep.
It's time to trust my instincts,
Close my eyes and leap.
I'm through accepting limits
'Cause someone says they're so.
Some things I cannot change,
But till I try, I'll never know.

חוצמיזה, כל הזמן האחרון, שלא ראיתי את הבחור הזה- עשה אותי בנאדם הרבה יותר שמח.
אבל מספיק לדבר עליו...

יום רביעי עשיתי טעות של בנות. החלטתי שאני רוצה ללכת לפאב מאוד ספציפי, ארגנתי את החברות שלי מראש- היום בירה סבבי.

 הגענו לפאב. לא הייתה טיפת מקום. עד שנפל האסימון- ליגת האלופות. ארסנל-ברצלונה.
בלית ברירה חזרנו לאוטו, עשינו אחורה פנה בחזרה לאזור שלנו- הלכנו לשבת בפאב אחר, ואפילו הספקנו לראות את שלושת הגולים של המשחק.

 

היום היה אחד הימים הכיפיים.
גרמתי לידיד מאוד טוב שלי [שלצערי גר באיזור הצפון] להגיע לאזור המרכז, ואירגנו על האש קטן בבית של חברה שלי. גיטרה, קצת בירה. היה כייף. פשוט לשבת ולהרגע. לפני מחר- סמסטר ב' של שנה ב'.
לכל הסטודנטים שבינינו- שיהיה בהצלחה!

 

נראה לי שאני אסגור את הפוסט הזה פה, למרות שאני מרגישה שיש עוד המון דברים פתוחים אצלי שצריכים לצאת. אבל כנראה שזה לא יהיה כרגע.

 

שיהיה לילה טוב ושבוע נפלא.

zuz

 

 

**בגלל ששוב זה מסרב להטמיע לי את הסרטון מיו טיוב- מי שרוצה לשמוע את השיר- http://www.youtube.com/watch?v=FlMBcTGJ4YM

נכתב על ידי zuz , 19/2/2011 23:42   בקטגוריות אכזבות, יהיה בסדר, כייף, לימודים, מוסיקה, תהיות  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מלחמת התשה


ימים קשים עוברים על כוחותינו...
הפקולטה החליטה לצאת מולנו במלחמת התשה, והמרצים עומדים בחזית ויורים עלינו פגזים בכל הכוח.
אחרי שלושה סמסטרים, ושתיים ושליש תקופות מבחנים [עברתי בנתיים שני מבחנים מתוך 6 הסמסטר], אני יכולה לומר בוודאות שזהו הסמסטר הקשה ביותר. אל תאכלו את השמועות שמספרות שזה הולך ונהיה קל יותר. עבודה בעיניים.

את התואר שלי התחלתי עם קורסים שלא תיארתי לעצמי שאני אומר שהם קלים יותר ממה שעובר עלי כרגע [חדו"א, אלגברה לינארית, פיסיקה ומס' קורסים בכימיה].
אולי זה כי אני יותר טובה בנוסחאות מאשר לזכור מאסות של חומר. כי באמת, נורא קשה לי להתמודד עם מה שהולך כרגע.
המבחן הראשון שלי הסמסטר, שמבחינתי היה אמור להיות המבחן ה"בסדר" של הסמסטר התגלה כמבחן הנורא שעשיתי אי פעם. ולא, אני לא מגזימה. אחרי שנתנו לנו שתי תוספות זמן (!!!) למבחן, עדיין כולם יצאו הלומי קרב מהמבחן הזה.
והיום. היום היה מבחן שפשוט גזל ממני כל טיפת שפיות שהייתה בי [וגם זה לא היה הרבה מראש..]. בעיקר להתכונן אליו התיש אותי. לא רק שהחומר ממש משעמם, גם היה כל כך הרבה ממנו, שלא הרגשתי בטוחה בשום נושא. ואז הגעתי למבחן, מבחן שידוע שבנוי משחזורים [לא שבניתי רק על זה, אבל בחורה יכולה לחלום...] אבל הבועה התנפצה במקום וקיבלנו מבחן חדש ואיום.
אני לא יודעת מה קורה בסמסטר הזה. חברה שלי, שלומדת שנה מעלי באותו מסלול אמרה לי שזה הסמסטר שהעלה לה את הממוצע.. איך, זה עדיין נשגב מבינתי...
ועכשיו נשארו לי עוד ארבעה מבחנים [אני לא כוללת מועדי ב'.. למרות שיש לי מדיניות אנטי מועדי ב' מובהקת, אבל אחרי המבחנים האלה- מי יודע?]. שניים יש לי שבוע הבא, יום אחרי יום, 4 ימים אח"כ עוד מבחן, והמבחן הרביעי שבוע אחרי סיום התקופת מבחנים. האח הידד!

וואו, מי ידע שיש לי כל כל הרבה מה להגיד על התקופת מבחנים?.. ובכלל רציתי לכתוב משהו אחר לחלוטין. אבל נוותר על זה לבנתיים.

אולי אני רק אוסיף שהיום הייתה לי שיחה ממש טובה עם חברה שלי, שלאחרונה היינו קצת בתקופת משבר. אני שמחה שעברנו את השיחה הזאת, כי עכשיו היא יודעת מה שעבר עלי בחודשים האחרונים ואת הסיבות שהניעו אותי לבחור להתרחק קצת מכולם.
אני שמחה שליבנו את העניין, כי באמת היא הייתה אחד האנשים הכי קרובים אלי ועכשיו אני מרגישה שזה חוזר למצב הקודם. לא שהתרחקנו יותר מידי, אבל לי יש את הנטייה לשמור על דיסטנס בלי שאנשים יודעים שאני עושה את זה וזה מתבטא בכל מיני דברים קטנים. אני מרגישה שאני יכולה לפתוח את עצמי בפניה שוב, וזה באמת משהו שהוא מאוד חשוב לי. אז זהו. נקודת אור בתוהו ובוהו שנקרא החיים של סטודנטית בתקופת מבחנים :)

 

לסיכום- נקווה שהניחושים שלי במבחנים עד כה היו נכונים, וגם הניחושים במבחנים העתידים לבוא יהיו נכונים, ומי ייתן שיהיו פקטורים ולא נאלץ לעשות מועדי ב'! :)


שיהיה לילה נהדר עם חלומות על חופש!
zuz

נכתב על ידי zuz , 3/2/2011 00:02   בקטגוריות יהיה בסדר, לימודים, שחרור קיטור  
14 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
כינוי:  zuz

בת: 37




הבלוג משוייך לקטגוריות: סטודנטים , 20 פלוס , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לzuz אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על zuz ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)