זה סוג של תקופה כזאת... שלושה מכל ארבעה אנשים מסתובבים עם כתפיים שפופות, מבט מזוגג וטישו ביד וזורקים לעולם "אעאעע אני לא מרגיש טוב".
אז כן. גם אני.
אם הייתי בצבא הייתי מדלגת לי למרפאה ומנסה לסחוט כמה ימי ג' להתפנן בבית שכל מה שמפריע לי זה העובדה שאני צריכה לקנח את האף כל 3 דקות.
אבל בתור בחורה עובדת, אני לא יכולה להרשות לעצמי להבריז ככה מהעבודה.
כמה בלאגן היה כדי שמישהו יחליף אותי באמצע המשמרת ערב כדי שאני לא אשתעל על הלקוחות.
גם פתאום קלטתי כמה אדיוטית אני [ועוד הרבה כמוני] נראית עם האף הסתום. אני עומדת לי עם פה פתוח נאבקת על כל חלקיק של חמצן ונראית כמו מפגרת. אנשים ממעיטים בערך של נשימה דרך האף.
והשוטף כלים שלנו כזה בחור חמוד.. כל הזמן שואל אותי איך אני מרגישה.
היה איזה יום ששאלתי אותו מה שלומו והוא ענה לי "ברוך השם". אין לי בעיה עם זה. פשוט הוא ערבי...
רק אני לא מוצאת את ההגיון שבזה?..
בכלל שוטף כלים זו עבודה שהדרישות תפקיד שלה הן כדקלמן: נער בן 15-17 או ערבי. [זה גם יכול להיות שילוב..]
Anyway guys
שיהיה לילה טוב.
אני הולכת למצוץ לימון או משהו בסגנון...
זוז.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
