שבוע שעבר הצעתי לחברות שלי ללכת לערב בירה ונביטלס בפלורנטין.

יום שישי הגיע, ואיתו גם ההופעה. שינסנו את מותנינו ונסענו לפלורנטין. אחרי שהתבלבלנו שם בין הרחובות מצאנו בסופו של דבר את המקום.

איך שנכנסים- יש בר. מעולה. לוקחים בירה. ואז ירדנו למטה והתמקמנו לפני הבמה. חיכינו כמה זמן [ויש לציין שהיה שווה לחכות], ואז הלהקה עלתה לבמה, לבושים במגוון של ג'קטים זוהרים ומוזרים שהזכירו את סרג'נט פפר.

על מסכים מאחוריהם היו מלים לשירים, וקליפים של הביטלס.

אני חייבת לציין שהייתה הופעה מעולה. כל כך נהניתי! אני חושבת שגם מי שלא מכיר כל כך שירים של הביטלס יכול להנות. אמנם זה לא הדבר האמיתי, אבל הם היו מעולים, נתנו אחלה שואו.

הסולן והגיטריסט שרו את מירב השירים, אבל גם לקלידן ולבסיסט היו שירי סולו משלהם.

אני חייבת לציין שהסולן עלה לבמה עם תוף מרים, זה היה משעשע J

אין מנוס מלומר- הם גם נורא חמודים ונראים טוב. :P

הם בחרו אחלה שירים לשיר, למרות שהיו חסרים לי בפלייליסט השירים "מישל" ו"ייסטרדיי" [תסלחו לי שאני מתעצלת לכתוב באנגלית..].

בקיצור- אני מחכה לפעם הבאה!

אחרי ההופעה הייתה מסיבה עם שירים משנות החמישים עד שנות השמונים. פשוט היה כייף!

אני ממליצה J

Blackbird singing in the dead of night 
Take these broken wings and learn to fly 
All your life 
You were only waiting for this moment to arise 
 

אז מי שלא יודע התחלתי לעבוד לפני שבוע וחצי בבית קפה פה בעיר שלי, ויש לנו לקוחה שאנחנו מכנות אותה "המתעלקת".

למה דווקא המתעלקת?

כי היא מתיישבת לה לבד בשולחן, וכשאנחנו ניגשות אליה לשאול אם היא רוצה להזמין, היא תמיד אומרת עוד מעט, וכעבור כמה דקות היא מתיישבת בשולחן אחר, כנראה עם בחור או שניים שיושבים בו.

ומה היא עושה?.. מנסה לגרום להם להזמין אותה לקפה.. ואם זה לא הולך לה, אז היא פונה לשולחן אחר.

לרוב אפשר לראות אותה מדלגת בין כמה שולחנות עד שהיא נכנעת ומזמינה קפה לעצמה..

טוב,אני חייבת לתת לה קרדיט ולומר שלפעמים הולך לה.

אבל ברצינות, בחורה, איפה הכבוד העצמי?!

אל תמכרי את עצמך ככה בזול..

בכלל, אני בעד פלירטוטים ולהיות בטוחה בעצמך ובמיניות שלך, אבל יש הבדל עצום בין זה לבין לנסות לגרום לאנשים להזמין אותך לקפה בכוח.

אם מישהו ירצה לעשות את זה, הוא יעשה את זה בעצמו, הוא לא צריך אותך שתדרבני אותו.

***

התחלתי לכתוב היום שיר [כן, עם לחן והכל..].

כבר הרבה זמן לא עשיתי את זה.

לא יודעת, פשוט הרגשתי את הצורך.

אני אוהבת לכתוב, זה עוזר לי לפרוק מעצמי מטענים שמצטברים בתוכי.

בינתיים יש לי שני בתים ופזמון.

הרגשות שלי נורא משפיעים על הכתיבה שלי.

השיר הזה נבע מתסכול ובילבול שאני מרגישה לאחרונה.

אני מרגישה אבודה.

שאני סתם נמצאת פה.

עד עכשיו הייתה לי מטרה ברורה. פתאום הכל מתחיל להתערפל.

אני צריכה להתאפס על עצמי..

***

הייתי אמורה ללכת למילואים מחר.

דחו לי אותם.. אין לי מושג למתי :S

שיהיה לילה טוב,

זוז.

במהלך אחד הימים בשירותי הצבאי, ניהלתי שיחה עם בחור חביב מחיל האויר בטלפון. השיחה התחילה מנושאי עבודה והתגלגלה לאט לתחומים אחרים. הבחור סיפר לי שנעשה איזה שהוא מחקר שאומר שריח של פאי תפוחים עושה את זה לגברים.

האם זה נכון?.. אני לא יודעת..

אבל בכל זאת, בנות- רוצו בהמוניכן להתפלש בפאי תפוחים.

מה יש לכן להפסיד? ;)

למקס ברנר יש תפריט חדש. התפריט הזה ערער את כל מה שהכרתי עם היום.

פתאום הופיעה בתפריט כמות עצומה של חלבה. לא שיש לי בעיה עם זה, אני חובבת של חלבה, אבל למה לתקוע את זה בכל מנה שניה בתפריט?..

דבר נוסף, לכל מנה יש תוספות בצד. פעם הייתה תוספת של בננות בטופי. היום התוספת הזאת התחלפה בכל מיני סוגי יוגורטים. זה חמוץ ונורא.

ועוד תלונה אחת ואחרונה על התפריט החדש- פעם היה אפשר לקבל וופל יחיד. היום אפשר רק זוגי. למה לעזאזל?!...

*אני לא יודעת מאיפה המירמור הזה נובע. כל מה שאני יודעת זה שיש לי כמויות עצומות של שוקולד במערכות עכשיו...*

מאבטח ערבי.

כן.

היום הייתי בים [מישהו אמר חפש"ש?] בכניסה לחוף ישב מאבטח.

המאבטח היה ערבי. [לא, ולא קבעתי לפי החזות שלו. הוא דיבר עם איזה ילד שישב איתו]

עכשיו תסבירו לי. לא שאני גזענית או משהו.

אבל כמה זה אמין כל הענין הזה של מאבטח ערבי?!...

שיהיה לילה מקסים.

זוז.