אני מוצאת את ליל הסדר מיותר. ערב של בייביסיטר שאני לא מקבלת עליו אגורה.
עשינו השנה את ליל הסדר אצל סבא. הבת דודה היחידה שלי שבגילי הלכה לעשות את ליל הסדר אצל חבר שלה. ננטשתי. מכל הבני דודים, הבא שהוא הכי קרוב לגיל שלי זה אח שלי. וגם הוא קטן ממני בארבע שנים. כייף!
בכל מקרה, בערך תשעה ילדים בגילאים 7 ומטה. כאילו, אתם חמודים והכל ואני אוהבת אתכם, אבל במידה. אני לא יכולה להתמודד הרבה עם בכי וריבים של ילדים קטנים. ובטח לא של תשעה כאלה! וכל אחד מהם "זוז, אני רוצה לשבת לידך" "זוז, בואי לטיול!" מעייף משהו..
הכי טוב הסתדרתי עם הילד בן השנתיים וחצי. היה לנו אחלה חיבור J כזה חמוד.
ואוכל של ליל הסדר.
הוא מתיישב לך בבטן ולא עוזב לעולם.
אחרי הארוחה צנחתי לספות בסלון. שכל השאר יתמודדו עם המשך קריאת ההגדה.
אח"כ חזרתי הבייתה, החלפתי לבגדים חמים [מה חשבתי לעצמי?? חולצה קצרה וכפכפים?!], ונפגשתי עם חברים שלי.
היה לי בית ריק... כל הלילה חשבתי עם עצמי אם לדבר איתו או לא.. הרי הוא היה כזה חמוד ביום חמישי והוא התנצל על הכל... בסופו של דבר החלטתי שלא. אני לא יודעת למה החלטתי את זה. אבל זה מה שיצא. אני בטוחה שחברות שלי יהיו גאות בי J
כאילו... כל פעם אני חושבת שזהו, סופית זה נגמר.. ואז הוא בא והופך את הכל. אעאע אני לא יודעת אם זה טוב לי כל העניין הזה...
ולנושא אחר.
יום שישי ידיד שלי עשה מסיבת יומולדת באיזה שטח שיקרי.. היה נחמד, אבל היו דברים שגרמו לי ולחברות שלי פשוט לרצות לברוח משם. אז לקחנו את הרגליים שלנו ונסענו לאלנבי. חיפשנו פאב במשך חצי שעה בערך [ושלא תגידו שחסרים מקומות באלנבי.. אנחנו פשוט לא החלטיות בעליל...!]. בסופו של דבר נכנסנו לאיזה פאב חמוד והתחברנו עם הברמן.
הוא נתן לנו חידה ואמר שאם נפתור אותה נקבל את מה שהזמנו בחינם.
אחרי כמה דקות של התעסקויות בחידה הצלחתי לפתור אותה [כבוד.. J]. אז הוא נתן לי את החצי ליטר בירה שלי בחינם... והוסיף גם שוט של פידג'... ככה, עליו.
היה כייף J
בכל מקרה.. חג שמח J
זוז.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
