שלום חמודים וחמודות.. החלטתי לפתוח בלוג.. כן כן.. גם אני נשאבתי עמוקות למערכת הזאת.. אז נעים מאוד ישראבלוג.
אני קטי .. בת 21.. קצת מבוגרת אני חושבת יחסית לקהל הקוראים הממוצע פה.. נסתדר.
תמונה?
אני אוהבת את התמונה הזאת יצאתי מהורהרת כמו שאני באמת.. בזמן האחרון.
בזמן האחרון נחתו עליי כל כך הרבה צרות. ממש אחת אחרי השניה.. אני לא יודעת איך אפילו להתחיל לסדר את החיים שלי,
החבר המקסים שלי כועס עליי בזמן האחרון ואני חושבת שאנחנו כבר בנקודת שבירה.. אולי אפילו הוא יפרד ממני אם אני לא אתחיל להסביר לו למה עשיתי את מה שעשיתי..
האמת? הלוואי שהייתי יודעת בעצמי. אני פשוט מקבלת את ההרגשה הזאת מדי פעם, של למתוח את הגבולות של הסביבה ולבדוק את חוסר השליטה שלי.. זה נותן לי כזה סיפוק.
ובכל זאת, אני מליחה להרוס לעצמי את החיים פעם אחר פעם. אני לא נהנית מהתוצאות אלא מהתהליך.. להשתחרר לאבד את עצמי ולא לחשוב על כלום.
בלי דאגות. רק להיסחף.
ואיך זה קשור לחבר שלי אתם חושבים לעצמכם? אז זהו.. אני חושבת שזו הייתה טעות לעשות לו מבחנים ולראות אם הוא באמת אוהב אותי. אבל עכשיו זה המבחן האמיתי.
אם הוא יסלח לי או לא.
אם הוא יהיה מסוגל להתעלם מבגידה או לא.
אם הוא ישכח או יזכור לי את זה למשך שארית חיינו ביחד. במידה ובאמת יחליט לא לעזוב אותי..
אוי.. התעייפתי.. ואני חושבת כל כך הרבה, אני מרגישה שהראש שלי מתפוצץ.. והוא כבד כל כך..
אני יוצאת להפסקת סיגריה אולי הכל יתבהר לי קצת במרפסת, באוויר הקר והמרענן..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: