בבלוג זה
בכל הבלוגים
המפגש הכרתי אותך לראשונה לפני שש שנים לקחת את חיי ,השכבת אותי עוד בחיתוליי. חסרת בושה,מופרעת ,ללא מעצורים ,נדהמתי ,התאהבתי. חשבתי לעצמי אני מאוהב ,אף על פי שחשתי במשהו אסור ,התהפכות פנימית, סרעפת שעולה לחזה נוגעת בלב וצונחת . אהבה? לבטח כך מרגישים שמאוהבים .הסיכוי שנפגש היה קטן מגרגר חול ,אך מתוק כמו כפית סוכר . מאותו יום נכנסת אל חיי וכך החל סיפור חיי : החומה חלפה שנה ,האהבה כמו בפעם הראשונה . אני מרגיש מסומם מרב אהבה ,את מרגישה שצריך לבנות חומה . את מאוהבת כל כך שאת רוצה אותי לעצמך ,ולבד . ומבלי שאני שם לב ,בעודי מסומם מנוכחותך , את בונה לבנה ליד לבנה , בלוק על בלוק ,אבן ועוד אבן . אני כולי מסומם , אוהב אותך ולא חש בשום דבר. רואה אותך - עיוור מריח אותך - תתרן שומע אותך - חרש מידי פעם אנו רבים , אני יוצא החוצה ומיד חוזר ומתגעגע . תמיד חוזר ,תמיד רוצה אותך יותר . ובכל פעם שאני חוזר ,את בונה עוד שורה מהחומה ,עוד שלב מהבועה . הזמן חולף ,אני מתרגל אלייך ואל שפתייך . החמימות והביטחון גוברים על הקור והמלחמה בחוץ .טוב לי איתך עדיין. חלפו שנתיים החומה גודלת ,הבועה משפרת צורתה . אנחנו ביחד כל הדרך ,ואת עליי שומרת בלי הרף אט אט הזמן חולף לו, אנחנו רבים יותר ויותר אני יוצא ומיד חוזר . את בונה ומיד בונה יותר .החומה הופכת גבוהה ,הבועה כמעט הושלמה . את מרחיקה ממני חיים ,אני מרחיק אותך ממני ,לשווא . אך החומה כבר בונה את עצמה ,את אוסרת עליי להכיר אנשים חדשים חברים ,חברות ,את אוסרת עליי לצאת לבלות . אני מתעקש :אני חייב לצאת ,ואת ממשיכה לבנות . מידי פעם יוצא אך מיד חוזר את אומרת :" די לא עוד "אני מסכים חלפו ארבע שנים ,אנחנו יחד. אני בתוך החדר כבר לא יוצא ,לא מריח ,לא טועם גם לא מרגיש . אני שלך רק איתך . את הופכת לנטל ,אני רוצה לעזוב ,רוצה לברוח ,רוצה לשכב להתמרח . חושב לעצמי על החיים שבחוץ האנשים , הריחות , הטעמים ,והרגשות , התגעגעתי מאוד . החומה הושלמה שש שנים יחד מי חשב מי ידע . אני כבר לא אני ,את אותו דבר ממשיכה לבנות ולהבנות הקשר בנינו תלותי לחלוטין . אין לי חיים אחרים ובכלל,אין לאן לצאת או לבלות אנחנו יחדיו ליובלות. אני כבר לא חי יותר ,אני שייך לך משועבד לך בתוך החומה מסתובב כאריה בכלוב רוצה לצאת ,רוצה לברוח ,חושב על החיים שבחוץ ,מידי פעם מציץ ומתמלא קנאה לאנשים לחיים שאוהבים , שונאים ,שמחים כועסים . לי כבר אין כל תחושה .רק כלוא בתוך חומה . מצטער על היום שנפגשנו ,מקלל וחושב איך היה יכול להיות אילו זה לא היה קורה . היום גם אם אברח לא אדע להתמודד עם המציאות איך לתקשר ,לדבר או להרגיש כיצד נולדים מחדש ?כיצד אוכל לחוש מאוהב ? לא ראיתי חבר או אפילו אח למשך זמן רב כל כך . המלאך ראיתי מלאך משמיים באה אליי הושיטה יד ואמרה קח ,היא יכלה להיכנס פנימה זה מוכח . ביקור ראשון מזה זמן רב כל כך .לא חבר לא אח מלאך היא הושיטה יד ומשכה אותי למעלה התאהבתי ,החזקתי בידה חזק כל כך שלא נפרד שלא אצטרך לחזור חזרה . הרגשה מוזרה לחשה לי :"אחוז בחזקה כי בקרוב תשוב חזרה החומה לא נשברה ". זה היה כחלום מתוק ,הסתובבתי בחוץ כמו תינוק . יכולתי להרגיש לטעום ,יכולתי לשמוע לראות אני שוב אני זה כמו חלום לא עוד בתוך בלון חודשיים תמימים אני בעננים היא אמרה לי תראה החיים די פשוטים אנחנו ביחד בקרוב מתחתנים . נבהלתי לרגע שלא אפול לתוך הבלון . היססתי דקה אולי שתיים ,חשבתי על זה אפילו לא פעמיים ,וכבר היה מאוחר מידי האחיזה הפכה פרידה ,מהר מאוד מצאתי עצמי חזרה . החומה כבר הייתה גבוהה מתמיד ואת כמו תמיד . עם החיוך המתנשא ,חזקה ומופרעת כמו שרק את יודעת ,הרגשתי אבוד וידעתי זה מקומי ופה אמות . נפילת החומה סוף השנה השישית שלנו יחד תחילת השביעית 2005 יוצאת לדרך האם אני חזק מספיק לומר לך "הגעת לסוף הדרך"? האם אפשרי מצב שבו נפרד? אני ואת ממשיכים לבד, ואם עליי לחיות איתך פה לעד, הרי שלא אביט בך ולא אגע בך יותר לעולם. בכוח המחשבה פעלתי ויצאתי החוצה חגגתי ,זה היה קל כמובן כי רק "חשבתי" אך החיוך מפנייך נמחק כשהתעוררתי ופתאום הרגשתי . הרגשתי כמנצח וידעתי שזו רק ההתחלה אך למרות הכול ההרגשה הייתה שיגעון החיים בחוץ הימים חולפים והבלוקים נופלים השמש נכנסת פנימה האופטימיות בפתח את כבר נעלמת את כבר לא שם, אני לבד קר לי ועצוב אך בקרוב אהיה בחוץ אני יודע בחוץ לא קל והחיים די קשים אך הגרוע מכל מאחוריי . עכשיו אני יכול להרגיש ולקוות, לא לעד אהיה לבד אני עוד אלמד לחיות מחדש ומי יודע היא עוד עשויה להגיע, האהבה האמיתית ללא תרגילי התנתקות חומות או מלאכיות כי עכשיו אני חזק מתמיד ואת כבר לא שם לעולמים...
המשך יבוא...
כינוי: