המר על הכל למען האהבה... בחצי לב לא מגיעים אל הגדולה. אתה יוצא בחיפוש אחר אלוהים , אבל אז אתה עושה הפסקות ארוכות בפונדקים מרושעים. אל תמתין עוד... צלול בים , ואז תן לעצמך להפוך לים.
איך נוצרת אהבה אהבה היא חיבור מחדש של שני דברים שהיו פעם השלם , התנתקו והתחברו שוב להיות אחד , ודבר זה רמוז בגימטריה של המילה "אהבה". צירוף סכום ערך האותיות א + ה + ב + ה שווה למספר שלוש עשרה . צירוף סכום ערך האותיות של המילה א + ח + ד שווה אף הוא לשלוש עשרה , כלומר "אהבה" שווה ל " אחד" , להורות שאהבה כאמור היא חזרה של דבר שהיה פעם אחד השלם , נפרד לשני חלקים וחזר להיות אחד . כמו שמגלה לנו התורה על האחדות של האב טיפוס של כל הזוגות , הזוג הראשון אדם וחוה , ואומרת : "ויפל ה' אלוקים תרדמה על האדם ויישן , ויקח אחת מצלעותיו ויסגור בשר תחתינה . ויבן ה' אלוקים את הצלע אשר לקח מן האדם לאישה , ויביאה אל האדם . ויאמר האדם : זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי , לזאת יקרא אישה כי מאיש לוקחה זאת . על כן יעזוב איש את אביו ואת אימו , ודבק באשתו והיו לבשר אחד " (בראשית ב-כב). ואומר הזוהר הקדוש , שבעל ואישה כשהיו בצורתם הרוחנית לפני שנולדו לעולם הם היו אחד השלם , אחר כך התפלגו , הוא נולד לתוך גוף שנוצר על ידי הורים אלו והיא נולדה לתוך גוף שנוצר על ידי הורים אחרים , ובחיבורם בעולם הזה , הם למעשה חוזרים להיות אחד . אהבה לא יכולה להיווצר בין שני חלקים שלא היו מעולם אחד . אהבה היא תאווה עזה להתחבר לעצמך - לעצמך שנפרד ממך , רצון עז להשלים את החיסרון שלך , הטבע לחזור ולהתחבר לחלק שניפרד ממך , ודבר זה הוא חוק שהטביע ה' יתברך בבריאה , והחוק הזה ניקרא בלשון הזוהר הקדוש 'חזרה בתשובה' - היינו להשיב את הדבר למקום שממנו הוא יצא . ואפשר לראות את החוק הזה גם בהתנהגות החומר . כמו שאומרת התורה : "כל הנחלים זורמים אל הים והים איננו מלא " הים הוא השורש של כל המים שבעולם , כל מקום שיש בו איזשהו מים , יש למים האלה 'אהבה' אל הים , היינו רצון להדבק במקורם , והם יחפשו כל דרך לחזור ולהתחבר למקומם הטבעי שממנו נפרדו על ידי איזה כח שהפריד אותם משם , ואם לא היה כח שמכריח ומונע אותם לחזור למקורם , היו כולם שבים אל הים . וזו הסיבה ש"הים איננו מלא" כי המים שנחסרו ממנו חוזרים להשלים אותו . וכן רואים שהאש יש לה 'אהבה' לשמש , יש לה שאיפה לעלות למעלה ולהתחבר למקור האש שהיא השמש . וכך זה כל הדוממים הקיימים בעולם , כמו למשל המתכות , העצים ושאר העצמים , כמו שמגלה לנו התורה ואומרת :" הכול היה מן העפר והכול שב אל העפר" מפה אנו רואים שיש שאיפה טבעית לאהוב', היינו להתחבר ולהיות אחד , לא רק בין בני אדם אלא בכל פרט מפרטי הבריאה ודבר זה קיים בפרטות וגם בכללות כמו שנבאר . בפרטות מה שיש בטבע הדומם , הצומח , והחי לאהוב' את מקורו שממנו הוא יצא ושואף להתחבר אליו, וכך גם במין האדם , שכל איש ואישה רוצים לאהוב ולהיות שוב אחד , וכן אהבה בין הורים לילדים באה מפני שהם היו אחד , כי כל ילד שנולד בעולם לפני לידתו הוא היה חלק מהוריו במצב צבירה שונה , כאשר הוא היה בצורת טיפת זרע במח האב ובצורת ביצית האם , וכן האב נותן חלק מנשמתו אל בניו וכן אומרת התורה - "חברותא או מיתותא" אי אפשר בלי חברים , לכן יש נטיה בין בני אדם לחפש חברים ולהתקרב אליהם ,משום שכל בני האדם היו לאחד השלם כאשר כולם היו כלולים בנשמת אדם הראשון שממנו יצאו כל בני האדם , זה מפני שבשורשם היכן שהיו כולם כאחד , הם היו קרובים יותר אחד לשני מבחינת מקומם הרוחני , היינו מקומם במח (בנשמת) אדם ראשון . וכך זה גם בכללות הבריאה - כל היקום 'אוהב' את מקורו ושואף לחזור בתשובה אל מקורו שממנו הוא יצא , היינו לקדוש ברוך הוא לאין סוף יתברך שכל היקום הוא ניצוץ מחכמתו האין סופית , וכל שאיפתו לחזור ולהכלל בו יתברך שזו בעצם תכלית הבריאה וזו מה שניקרא החזרה בתשובה' של כל הבריאה אל ה' יתברך . והסיבה לריקנות ולחסרון המורגש בנפש האדם נובע מרצונו הטבעי להכלל ולהתדבק בשורשו , במקור שממנו הוא יצא לפועל . והחזרה בתשובה וההתדבקות לשורשנו , מתבצעת בעולם הזה על ידי האהבה , כי האהבה היא התדבקות הנפשות וחזרתם להיות אחד כמו לפני יציאתם לעולם הזה כשהיו כלם אחד השלם וכלולים בה' יתברך, וזו מה שנקראת אהבה שבדעת , היינו בדעתו ובחכמתו יתברך כביכול כאשר הכול היה אחד , ולאהבת ה' מגיעים על ידי שמכירים אותו ואת טובו , ולהכיר ולדעת מה זה ה' זה רק על ידי התורה והמצוות , וזה שאמר הלל הזקן לגוי שבקש ממנו ללמדו את כל התורה על רגל אחת "דסני עלך לא תעביר לחבריך (מה ששנוא עליך אל תעשה לחבריך - היינו לאהוב אותו), וכן רבי עקיבא אמר : " ואהבת לרעך כמוך , זה כלל גדול בתורה " וכן מצוות התורה "ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודיך" כי זה תלוי בזה , אהבת הבריות ואהבת ה' יתברך . וכאשר חסרה לאדם האהבה , היינו כאשר הוא מדכה את האהבה הטבעית שבו הרוצה לזרום אל הזולת , הוא ירגיש צימאון מציק וישתדל להשלים אותו על ידי אהבות רעות , היינו תאוות כמו שאמרנו בתחילת דברינו . לכן בלי לעשות הרבה חשבונות , ובלי לפחד מהתוצאות שעלולות לצמוח מהאהבה ,עלינו לשבור את הסכרים המונעים מאיתנו את האהבה לבריות , כי זו אחת מהמצוות החשובות ביותר שמצווה אותנו ה' יתברך , וכבר הבטחנו ה' יתברך "שליחי מיצווה אינם ניזוקים" . ומספרת לנו התורה על שני דורות של רשעים - דור המבול ודור הפלגה . דור המבול עשו רק רע וכפרו בה' - נכחדו במבול , ואילו דור הפלגה שעשו גם כן רק רע לא נכחדו כי הייתה ביניהם אחדות ואהבה , כמו שאומרת התורה - "ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים"
האהבה למעשה הינה חלק אינטגראלי מחיינו. אדם החש אהבה וזוגיות מהי – חש מהי מהות החיים. אם לא הייתה אהבה בעולם , העולם לא היה יכול להתקיים. אהבה הינה – אהבה במלוא מובן המילה, בן אם זאת אהבה בין בני זוג, אהבת הבריות, אהבת העולם בטוב וברע....
אימון , חיבה וזוגיות הינן מילים המתקשרות למילה אחת – א ה ב ה.
עוד בתקופת המקרא ידועה האהבה הראשונה המתועדת בין אדם לחווה, שמתוך האהבה והאמון שרכש אדם לחווה, הוא שמע לה ואכל פרי מעץ הדעת.
מהות קיומנו בעולם מתחלק להמון גורמים, אך כל הגורמים ביחד יוצרים משוואה והמשוואה הסופית כשמחברים את כל הגורמים,כולם, הינה – ה א ה ב ה.
אז שהייה לכולם יום אהבה מאושר :)