לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

'רק כשמאבדים מישהו, מבינים כמה הוא חשוב'



כינוי:  טטי =)

בת: 30





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2009    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31      




הוסף מסר

5/2009

אבל לא תמיד עושים את מה שאוהבים..


ממשיכה מכאן ללכת,
כי הייתי פה יותר מידי זמן.
לא ידעתי מה לומר,
מה לעשות,
עכשיו אני יודעת,
אני יודעת לאן לפנות.

צובעת את הפנים בצבעים שמחים,
שלא יראו את הסימנים שהשאירו הדמעות.
את העיניים קצת קשה לצבוע מבפנים,
ולהסתיר הכל לא תמיד אפשרי.

כשחשבתי שהיית הגורל שלי,
שכלום לא יעמוד ביניינו,
הבנתי,
שהעולם עומד ביניינו,
מפריד.
כי אנחנו לא אמורים להיות.

ללכת רחוק ממך,
צעד חכם שלי.
לשכוח אותך,
עוד צעד אחד החוצה,
ממך,
מוציאה אותך,
ממני.

כבר נמאס לי לנסות,
לתקן,
לאחות את הפצעים.
אני בוחרת ללכת ממך רחוק.

הזמן ללכת,
לוותר.
כי זה לא עובד,
לי ולך.

כבר לא מתאימים,
לא שייכים,
החלקים לא מתחברים.
ואני לא אוהבת להיות זו שאומרת שלום,
אבל לא תמיד עושים מה שאוהבים,
שלום.

אני הולכת על שביל עפר,
לא ברור לאן,
הכל מטושטש מקדימה,
ואני הולכת אל הלא נודע,
אבל עם תקווה.
אני יודעת שאני אסתדר בלעדייך.
(זכויות למישהי שאני לא בידיוק בטוחה מי זו..)

כל סוף זה התחלה חדשה. הדלת שלך נסגרה, אבל הרבה חלונות היו פתוחים תמיד ונפתחו עוד המון.
ולא שזה קל, זה אפילו קצת קשה ממה שחשבתי.
אבל בתור התחלה, זה טוב.
אני כבר לא זקוקה לך כמו פעם, ואני אפילו מתחילה להתרגל לבלעדייך, אבל עם חברות שנמצאות איתי.
כבר חודש, או אולי אפילו חודשיים - תלוי איך מסתכלים על זה..ואני בסדר. אנחנו גם.
אפילו כשאומרים שאני סתם מכחישה, כי זה הרי לא הגיוני ככה.
אבל אז אני מכחישה שהם צודקים.
כי אולי קשה לי בלעדייך, אבל גם איתך היה לי קשה.
ואני יודעת שיכול להיות טוב עם מישהו אחר, או אפילו לבד.
ואני כנראה מעדיפה לבד, כי בנתיים אני לא מוצאת מישהו כמוך, טוב כמוך, שאני כ"כ ירצה להיות איתו. איתו וכבר לא איתך.
מישהו בסגנון שלך, כי משהו אחר זה כבר לא הטעם שלי, או שפשוט אתה היית הטעם שלי, ומישהו אחר כבר לא יהיה[?]
ואולי אני סתם חושבת על זה יותר מידי, ואתה בכלל לא נזכר.
וכמה שאני מתגעגעת אלייך, זה סתם כי היה בנינו משהו וזה חסר, אבל יותר אני מתגעגעת למי שחשבתי שאתה.
ועצוב לי עם כל זה, אבל ככה זה.
זה לא מפריע לי לשמור איתך על קשר, אבל זה גרם לי להבין כמה דברים.
ואולי זו עוד אחת מהפעמים שאני אומרת שאני ממשיכה בלעדייך, והכי טוב ככה - לשנינו.
שאני אומרת שכבר לא אכפת לי ממך, חוץ מזה שאתה ידיד שלי.
ועוד תקופה מסויימת אני אסתכל על זה ואכחיש שאני כתבתי את זה,
ובסוף אנחנו אולי עוד נחזור, ואני אצא מטומטמת.
וכל מה שאמרתי, כל מה שאני חושבת ומעדיפה לא שווה כלום.
אבל ככה זה בחיים, מתישהו אני אלמד מהטעות שאני מבינה שאני חוזרת עלייה, אבל בנתים כנראה אין לי מספיק כוחות כדי להלחם בזה - בך.

"הוא יכול לעוף לבחורה אחרת, לבלות ולאהוב..
אבל בחיים הוא לא ישכח, מי זאת שלימדה אותו לעוף.."
נכתב על ידי טטי =) , 24/5/2009 15:46  
11 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של שירללה ב-26/7/2009 23:22
 



בתקופה הקרובה..


לפעמים הדבר היחיד שאני הכי רוצה זה לקפוץ לגיל 22 לפחות, להשכיר דירה רחוק מההורים,
עם כלב או בן זוג, זה לא משנה.. אבל בלי הורים.


סתם מצב רוח מגעיל בימים שלפני מחזור, לילה לפני מתכונת בלי שאני מוכנה באמת,
זיכרונות שתוקפים אותי פתאום, ורצון של להחליף אווירה, אנשים, נוף וכאלה..
פוווווווף, זהו.
זה יעבור הרי, מתישהו.


זהו, עכשיו אני סתם רוצה לנסות להסתכל על העולם במבט שונה, עם חיוך אמיתי, אולי יתמזל מזלי וגם הוא יחייך אלי.
אני אנסה להיות יותר אופטימית, פחות רגישה, ויותר עומדת על שלי..בין אם זה החלטות או מילים.

עוד שלושה שבועות אני מסיימת עם בגרויות- מועדי א'.
וחופש.
בעז"ה יעבור מהר.

בהצלחה לי ולכולם בתקופה הלחוצה :)
נכתב על ידי טטי =) , 19/5/2009 21:55  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Shahar! :) ב-21/5/2009 14:46
 



בגרויות:\


כבר הרבה פעמים כתבתי על זה פה, ובכל מקום אפשרי, אמרתי לכולם ובעיקר לעצמי עוד יותר..
ואיכשהו, בסוף, תמיד מצאתי את עצמי עושה את ההפך.
בסוף תמיד חזרתי אלייך. אפילו אם לא באמת חזרנו.
כברר נמאס לי להגיד, להבטיח לעצמי שהפעם זה נגמר סופית, שיותר זה לא יהיה אנחנו, אצלנו, שלנו,
זה יהיה רק אני. אני ואתה.
קשה לסיים משהו שהיה, לא סתם משהו, לא משהו של שבוע, גם לא חודש.
משהו שבתכלס נמשך כבר כמעט שנה.
שנינו טעינו, מתחילת כל הקשר הזה,
ואפילו כשהיו לנו הזדמנויות לתקן את זה, לשנות, להשתנות,
לא עשינו כלום.
והפעם, אני יודעת שזו תיהיה טעות לחזור, להיות שוב - אנחנו.
ובכל זאת, אנחנו לא עומדים בזה, ותמיד זה חוזר.
ומישהו מאיתנו חייב לשים לזה סוף.
ואני מקווה לעשות את זה הפעם..
כי למרות שאתה עושה לי טוב, אפילו יותר מידי טוב כשאני איתך,
אני תמיד מתאכזבת, נפגעת, מתבאסת, מצטערת.
והכי אני לא רוצה זה שהקשר יתנתק,
שפתאום יקרה משהו שאפילו שלום לא נגיד.
ואחרי כל מה שעברנו זה יהיה קצת חבל, וקשה.
וזה מוזר היות ידידה טובה של האקס, אבל זה אפשרי - ככה אני מאמינה.
לא עם כל אקס, זה ברור. אבל איתך, זה יכול לקרות.


כבר שבועיים וחצי שלא ראיתי אותו..אני מקווה לא לראות אותו עוד שבועיים לפחות. בעז"ה.


אוף, כמה לחץ, והחום בכלל לא בא בטוב:\
איך אפשר ללמוד למתכונת בביולוגיה חומר של שנתיים כשכ"כ חם, ואי אפשר להתרכז? :\
ואיך מחר נעשה בגרות באנגלית, עם החום הזה?:\

סעמק! תמיד אנחנו נדפקים!!!!!!

עריכה :
בהצלחה לכולם היום בבגרות באנגלית :)
נכתב על ידי טטי =) , 17/5/2009 19:01  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



2 צדדים למטבע.


לא משנה מה נעשה, תמיד יהיו 2 אפשרויות למה שיכול לקרות.
איכשהו איתך, תמיד מצאתי את עצמי אמיצה כזו, לא מפחדת, אומרת מה שבא לי, מה שאני מרגישה,
אפילו אם ידעתי שזה יכול להרוס.
הסתכנתי איתך, לא וויתרתי מהר.
בנתיים, הדבר הכי נכון שאני מרגישה לנכון, זה קצת מרחק.
הקירוב לא בידיוק טוב לנו כרגע,

חוץ מזה יש המון לחץ.
מתמטיקה -> אנגלית -> ביולוגיה -> מתמטיקה -> תנך -> ביולוגיה -> ביוטופ.
היסטוריה אזרחות ספרות ותיאטרון באמצע.
ריקודים - חזרות  - הופעה.
רק שתגמר כבר השנה!!!!
נכתב על ידי טטי =) , 13/5/2009 15:04  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של טטי =) ב-16/5/2009 18:44
 



אי אפשר לצאת מזה, אי אפשר לברוח


הייתי רוצה שלא לחשוב עליך
כי יותר טוב לי בלעדיך
הלוואי ויכולתי למחוק
כל זיכרון שגרם לי לבכות עליך
השארת כאב
נכנסת אל חיי וגנבת ת'לב
איזו טיפשה אני
שנתתי לך לעשות את זה לי.

למה כל כך קשה לוותר
מה שהתחיל כבר לא יגמר
למה כל כך קשה לי לשכוח
אי אפשר לצאת מזה, אי אפשר לברוח
למה כל כך קשה לוותר
מה שהתחיל כבר לא יגמר
עכשיו אני כאן שוברת שתיקה
היום זו אני שעוזבת אותך.

היה לי קשה, היום אני מתגברת
ויותר אני לא חושבת
על אף זיכרון
שעברנו ביחד מהיום הראשון
וזה מה שעושה לי טוב
כי אותך יותר קל לי לא לאהוב
זרקת הכל לחינם
והרסת כל מה שנחשב למושלם.


רציתי שתדע שלא השארת ברירה
והיום זה היום שאני שוכחת אותך
ולמרות כל מה שעברנו, חייבת אותך לעזוב
כי הרסת הכל וגרמת לי לא לאהוב אותך!

היה לי קשה, לקח מלא זמן - להבין שבין שעדיף לוותר, לשכוח.
היה לי קשה להפנים את הכל, את כל מה שקרה.
ועדיין קשה לי לעכל את זה, אבל עדיף ככה.
אחרי תקופה של כמעט שנה, ששום דבר לא באמת היה ברור, לרוב.
אני יודעת שזה כמעט בלתי אפשרי להתנתק מזה לגמרי, וזה לא יקרה.
למרות שתמיד ידעתי שזה לא זה, העדפתי להתעלם מזה, מכל האמת, מכל מה שאני יודעת,
העדפתי לסמוך, להאמין, הייתה בי עוד טיפת תקווה, אמונה, שזה לא כמו שאני חושבת, שהכל כמו בסרטים, באגדות..
אני מבינה אותך, למה פעלת ככה, כי זה הרי לטובתי.
אבל אין ספק שזה לא מצדיק כלום, וולפעמים עדיף להתמודד עם האמת.
אני לא מצטערת שהייתי איתך, אני לא מצטערת על אף דקה, על אף חיבוק, נשיקה, על אף רגע שהאמנתי לך, שנלחמתי, שעשיתי הכל למען זה.
אני גם לא מצטערת על אף דקה שהייתי ביצ'ית.
לא מצטערת על כלום.
אולי רק על זה שקצת חייתי באשליה.
אבל לא יותר מזה.
'זה נגמר, לתמיד אולי'
ובתקווה שהשיחה בנינו תיהיה שיחת סיכום לכל התקופה שעברנו,
והכל יחזור לקדמותו, בערך.
וזה עוד לא דף חדש, לא תקופה חדשה, קודם אני רוצה לסיים את זה יפה.
נכתב על ידי טטי =) , 4/5/2009 20:22  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

3,276
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , נוער נוער נוער , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לטטי =) אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על טטי =) ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2022 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)