'רק כשמאבדים מישהו, מבינים כמה הוא חשוב'
|
כינוי:
טטי =) בת: 31
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מאי 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | 1 | 2 | | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | 31 | | | | | | |
הוסף מסר | 5/2009
לא דומה לאף אחת ויש בך קסם מיוחד.
כמה שהשיחות איתו עשו לי טוב, כשנפגשנו זה פשוט לא היה זה.
לא יכולתי לסבול את זה שאני עם מישהו אחר שזה לא ההוא, שאני מחבקת מישהו אחר.
להסתכל לו בעיניים לא הייתי מסוגלת.
וזה פשוט נגמר. בצורה יפה.
וההוא, פתאום משתנה, פתאום הוא מפתיע, לטובה.
אולי הוא הבין מה הוא הפסיד, אולי הוא מצטער, ואני רק מקווה שזה באמת נכנס לו לראש.
והיה כ"כ מדהים, וכל פעם שאני רואה אותי, אני חוזרת עם ניצוץ מיוחד בעיניים שקורה רק בזכותו.
ואני לא מפתחת ציפיות, למרות כל הקשר המדהים.
כי הכי טוב ככה.
טוב לי בנתיים, אני עושה מה שאינ רוצה, לא צריך יותר.
אז השבועיים האחרונים היו עמוסים, לחוצים.
מלא לחץ בעבודה ובעיקר בלימודים.
התחלתי ת'חודש עם מתכונת בתנ"ך.
שעתיים וחצי שרציתי למות במהלכם.
אבל למרות שלא למדתי כמעט הלך לי דיי טוב. בעז"ה יהיה ציון טוב :]
ועוד שעתיים יש לי שיעור היפהופ, הולכים להתפרק.
בערב יוצאים והנהים.
וממחר חוזרים לשגרה של הלימודים :|
שבת שלום :)
| |
לדף הקודם
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
