יום האהבה היה אתמול.. יהיי
חבר שלי קנה לי כרית חימום בצורה של לב של בוב ספוג (יש לי אובססיה עם בוב ספוג...)..
ואני קניתי לו קופסא כזאת בצורה של לב.. עם בלון שרשום עליו I LOVE YOU ודף ענקי של "101 סיבות למה אני אוהבת אותך"..
ו... וואלה היה נחמד.
איכשהו... בימים האחרונים יוצא שאנחנו אצלו... סוגרים את הדלת..שותים... מתחילים להתנשק.. מתחרמנים וזהו. הביתה.
ואתמול זה די נמאס עליי..
יענו... נעשה את זה וזהו.
אבל... לא היה לי נעים להגיד לו את זה.
מה הוא יחשוב עליי ? שאני איזו חרמנית מתה.
בסוף אמרתי לו כי הוא ראה שמשהו עובר עליי.
וזהו, זה קרה. ביום האהבה, חבר שלי כבר לא בתול.
אוף, זה נשמע נורא עכשיו שאני קוראת את זה.
מה אכפת לי ?
אחרי זה.. שהוא ליווה אותי הביתה וזה... וואלה.. לא היה בא לי עליו.
ואז פתאום כן.
ואני לא יודעת...
אני לא יודעת מה עובר עליי.
היום בצהרים החלטתי שאני אוהבת אותו ושאני כן רוצה להיות איתו.
אז ניצלנו את השעות הקצרות של שמש, ישבנו בגן ליד הבית שלו, הבאנו בקבוק קולה, 2 כוסות, קופסת LM לייט (רק אני מעשנת..) ושיחקנו טאקי :]
היה נורא נחמד.
הרגשתי שאנחנו באמת זוג ולא סתם 2 חרמנים שנפגשים כדי לגמור.
ואני אוהבת שזה ככה.
מקווה שהיה לכולם חג אהבה אוהב. ופינוקי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
No Nickname.
