התעוררתי ביום ראשון ביקיצה טבעית נהדרת בסביבות הצהוריים מלאת אושר ושמחה מהעובדה שיש צבא ואני במיטה
ואני המשיך להיות במיטה כל היום וכנראה גם למחרת
לאט לאט התמתחתי והכנתי את עצמי ליום של בטלה
עשיתי את מרב המאמצים להגיע לטלפון, לאחר כמה התמתחויות, התנשפויות וכמעט נפילה מהמיטה הגעתי ליעד הנחשף
הערתי את הנייד בעצלתיים וראיתי הודעה מהבנק, זאת שמבשרת לי כמה שקלים יש לי בחשבון מידי שבוע
לתדהמתי הרבה היה שם פחות כסף ממה שהיה צריך להיות לאור ההתכלבות שכפיתי על עצמי בשבוע האחרון
חיש מהר התחברתי לאפליקציה שהפקיד בבנק הכריח אותי להוריד לטלפון (כמובן מתוך דאגה לכך שאני אשכרה השתמש בסיסמה שביקשתי לאתר ולא הופיע שוב בקוביה שלו חודש אחר כך עם אותה בקשה) התסכלתי בעובר ושב והנה זה, מאתיים שקלים חדשים שלכאורה גיהצתי בשישי האחרון עם האשראי!
במקום לצאת ישר בהאשמות כהרגלי, עשיתי חושבים שוב ושוב על מה יכולתי להוציא את הכסף, לאחר שלא עלה כלום במוחי פתחתי את הארנק לוודה שהכרטיס אכן שם, והוא אכן היה שם (סביר להניח שאם הוא באמת היה נגב היו חסרים לי יותר ממאתיים שקלים, אומנם לא הרבה יותר, כי טוב אין שם הרבה מעבר לזה)
העצבים התחילו לעלות לי לראש, אם יש משהו שיכול לתסכל אותי בטירוף זה כסף שנעלם (ואוכל טוב שנזרק)
את רוב הבוקר (צהוריים) העברתי בלנסות להבין לאן הלך הכסף ובאשמת מי זה
עד שפתאום נזכרתי, דלק!
מיליתי בבוקר שישי דלק כי האח המקסים שלי השאיר אותי לצאת לעבודה עם נורה דולקת, אז מיליתי מספיק כדי שאני אוכל להגיע ולחזור מהעבודה
להלן 50 שקלים, לא 200
באופן די מפתיע הייתי מספיק אחראית לבקש את הקבלה אחרי שמילאו לי דלק
אחרי שיחה די היסטרית עם אח שלי הוא מצא את הקבלה: הקריא לי המספר רכב, אכן האוטו שלנו
הקריא לי את הספרות האחרונות של האשראי, לא, לא שלי
מסתבר שמי שמילא לי דלק התבלבל בין הכרטיסים ומילא למישהו אחר דלק על חשבוני!
למחרת הלכנו לתחנת הדלק והכל סודר, הבחור המסכן שעשה את הטעות חטף מהבוס ואני קיבלתי את הכסף חזרה
מסקנות מהאירוע:
1. למלא דלק בעצמך או להסתכל טוב טוב על הקבלה, לא רק על החיוב אלה גם על המספר אשראי, או הכי פשוט לשלם במזומן
2. לעקוב אחרי הכסף שיוצא לך מהכיס (העניין הזה עם ההודעות ממש נוח) (גם האפליקציה)
3. לשמור קבלות, לפחות לכמה ימים
4. להישאר ביום ראשון בבית
5. אם היה חיוב של 200 ש"ח והוצאתי 50 ש"ח אז בעצם נעלמו רק 150 ש"ח...