אני בנפילה
אני יודעת את זה עכשיו
כי חמש בבוקר ואני מרגישה כל כך בודדה ואין לי למי להתקשר
אין לי למי לומר הצילו
אמור להיות אבל אני לא מצליחה, כבר לא נוח
והייתי רוצה שהן ישימו לב שנאבדתי
מדהים איך תמונה אחת יכולה להפיל אותי
או לפחות לגרום לי להבין שאני נופלת
ובכלל מה אני משדרת
שגורם להם לחשוב שאני לא מעוניינת
כבר הייתי שם
יותר מפעם אחת
אבל אני עדיין לא שם, אני עוד בשלב הנפילה
עד הנחיתה יש זמן
אז בנתיים צריך להתפרק, לגמרי עד הסוף
עד שלא יהיה מה לפרק
או פשוט להמשיך לעבוד
אני יכולה בעצם להבין את הרעיון של חיי קומונה בחיים הבוגרים
ככה אתה אף פעם לא לבד
יש מה שמבטיח את זה
ובאותו נושא אבל באספקט קצת שונה
יש הרבה אנשים שלוקחים חלק משמעותי בחיי ואני לוקחת חלק מינורי בחייהם
וזה גורם לי לחשוב אם יש אנשים שבשבילם אני משמעותית לדרך חייהם אבל בשבילי הם רק רקע