חבל לי שיוצא שאני מעדכנת אחרי כל הרבה זמן. יש לי יותר מידיי דברים על הראש.

עוד פחות מחודשיים מסימים ללמוד. יהיה מאוד עצלני מצידי להגיד "סוף סוף" כי לא למדנו כלום השנה, עם השביתה שהייתה. וגם ההחזרים בפסח היו של שעה-שעתיים ביום בקושי. פשוט אני מרגישה שמיציתי לגמרי את הכיתה הזו, שינוי רק יועיל עכשיו.

קיבלתי את המכתב הראשון מהתיכון.

מכתב ראשון- המכתב הכי טוב, שמודיע שהתקבלתי בלי שופ כאב ראש מיותר. [כן, למי שתהה, יש סלקציה :S]

כן, אני גאה בזה :)

עבר עליי יותר מידיי בחודש האחרון. יותר מידיי.

הבנתי שוב כמה זה לא בשבילי. להיות במערכת יחסים עם אדם כל כך אהוב.רחוק ושונה. בכל זאת הבנתי כמה אדם מדהים

אתה בפני עצמך, במערכת יחסים או מחוץ לה אבל

גם אם זה לא נועד להיות זה, כואב לי שכואב לך. באמת.

אני לא מתכוונת להתבכיין פה, זה לא בשבילי.

עבר עליי חודש כ"כ נורא, ואני מניחה שיהו עוד כאלו בחיים שלי. אני רק מקווה שיגמר מהר כבר וזהו. לא יותר מידיי.

לאחרונה אני מוצאת יותר מידיי דברים מהעבר שלי. מהעבר שלא הייתי כל כך רוצה לזכור. וזה מעלה לי מחשבות.

העבר הזה שהשפייע עליי ובגללו אני יודעת להתמודד עם דברים שלא הייתי יודעת להתמודד איתם היום, מצד שני- לא רוצה לזכור אותו.

לקחת איזה כדור שישכיח לי אתו וזהו.

להתעלם ולהתחיל דף חדש או שמא לשמור אותם והשאירם במוחי, בזכרוני?!

קוראי היקרים[או לפחות אלו שעוד נשארו],

שבוע מקסים!

שירי.