לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

BeHiNd ThE sMiEl

מאחוריי החיוך מסתתר העצב.

כינוי:  ^^nana^^

בת: 30

MSN: 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:





הוסף מסר

4/2008

עוד עידכון חסר טעם....


אני מרגישה כל כך נורא...

כל פעם שאני מצליחה לעלות ... אני יורדת למטה שוב...

אני ניכנסת לדיכי וניסגרת עוד יותר בפניי האנשים שאני אוהבת...

למה זה חייב להיות ככה? למה אנחנו לא יכולים להיות עצמנו?

למה אנחנו חייבים ליסבול מדיכוי הרגשות שלנו מידיי אחרים?

מדוע אנחנו איננו מסוגלים ליפתור את הבעיות שלנו בעצמנו?

זזה כל כך מעצבן אותי....אני נותנת עצות.... ולא פועלת דרכן...

אני לא מסוגלת להיפתח יותר...למה אנשים מצפים מימני משהו שאני לא מסוגלת לעשות?

אני כל כך שונאת אותה!!!!!!ואוהבת בו זמנית..... למה היא חייבת תמיד להכניס אותי למצביים כאלה?!?!? אני מנסה לעשות הכל בישבילה ומה אני מקבלת?

היא לא מקשיבה לי ביכלל!!! ועוד קוראת לעצמה חברה שלי....כן בטח!

אני מנסה להיפתח בפניה אבל כל מה שאני זוכה לישמוע זה :"אוקיי......" או "טוב שהיה..." כאילו לא אכפת לה ביכלל!!

היא אחד מהאנשים שהכי חשובים לי!

אבל זה לא מספיק לה! היא מנסה להוציא כל טיפה של שימחה  שעוד נותר לי!

אני שונאת את זה.....למה אני נולדתי ביכלל??? איזו תועלת אני מביאה? אני יודעת שאני גורמת לאנשים לישמוח אבל גם לאחרים לעשות דברים גרועים כל כך!

אני רוצה למות.....אני רוצה להירדם ולא להיתעורר לעולם!

אבל מזה יביא לי? מה כל דבר בעולם הזה שווה?אהבה תהפוך לכאב בסוף,מזון יהפוך לרעב,מים יהפכו לצימאון, שימחה תהפוך לעצב....

אני רוצה להיכנס מיתחת לשמיכה ולהיתחבא מכל העולם......פשוט להישאר שם....

הדבר היחיד הטוב שאני מרגישה זה שמה שאני ארגשתי כלפיו פחת...ניראלי שאוליי אני בכל זאת אוכל להפסיק....

אאבל אני מתחילה להרגיש משהו כלפיי מישהו אחר.....אבל אני אצטרך לדכא את זה.....אסור לי! אסור לי להיות אם מישהו...

אני רק אפגע בו....ואז אני אשנא את עצמי עוד יותר...

אני בטוחה שהרבה אנשים חוו את ההרגשה הזאת שאתם קמים בבוקר ומיסתקלים במראה ושונאים את האדם שניבט מימנה....

לי זה קורה כל יום...כל יום במשך כל החיים שלי...

אני לא מצליחה להוציא את הרגשות שלי....אני רק מפנימה אותם יותר....למה??? למה זה חייבת להיות ככה??

אני רוצה ליבכות...אבל אני לא מסוגלת....אני רוצה ליצעוק.....אבל גם לזה אני לא מסוגלת...

אני כל כך חלשה....מה אנחנו שווים בני האדם? אנחנו רק חיים בישביל למות ... וכדיי להרוס יותר תא העולם שלנו...

אני רוצה למות....ואני גם עשה את זה מתיישהו.....אבל ליפניי זה אני אריב אם כולם...כדיי שהרגש שלהם יהיה שינאה ... וככה הם יפגעו פחות....

אני יודעת שהם יפגעו בכל זאת...אני יודעת שאני אנוכית....אבל מזה משנה? כולם כאלה....

אני רוצה להישאר לבד...אבל להיות ביחד באותו זמן...אני מרגישה בודדה ... ונהנת מיזה...אבל שונאת את זה בו זמנית....

ובבקשה ... אל תיכתבו לי שאתם מבינים אותי...וגם אתם מרגישים את זה....כי אני לא כתבתי כאן הכל....ואם תיכתבו את זה זה יהיה רק ניסיון עלוב להיכנס לנפש שלי...

אז בבקשה דיי......דיי! תפסיקו לנסות להיכנס לתוכי! הבן אדם האחרון שהצליח בזה ניפגע....ואני לא רוצה שגם אתם תיפגעו....

 

נכתב על ידי ^^nana^^ , 15/4/2008 14:29  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



358

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל^^nana^^ אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ^^nana^^ ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)