בלוג הפריקה שלי...

אני לא יודעת מה קורה לי,

אני כ"כ מאוכזבת מעצמי,

בכל התחומים.

אני משקיעה,

ומרגישה שאין תגמול,

אני מרגישה רע,

אני לא אוהבת את זה.

אני לא אוהבת להרגיש בחוץ,

אני לא אוהבת להיות מודרכת לפי רגשות,

ולא לפי היגיון,

אני אוהבת להדריך,

להיות בשליטה מלאה.

אתם יודעים? הגעתי למסקנה:

החיים הם כמו גלגל.

אבל אתם יודעים מה?

אני שונאת גלגלים,

הרי - פעם חלק למטה וחלק אחר למעלה,

והם עושים תמיד את אותו מסלול,

שוב,

ושוב,

ושוב,

ושום דבר לא משתנה בדרך,

וככה אנחנו מתקדמים ממקום אחד לאחר.

אני מעין מורה,

אבל אני לא מרגישה כמו שמורה אמורה להרגיש.