3/2009
פוסט אופטימי עם קטע כתיבה חביב...
אני ואתה
רק אני ואתה,
והשתיקה בינינו נפערת,
רק אני ואתה,
והגשם.
רק אני ואתה,
והחברות שלנו נשמרת,
רק אני ואתה,
נעוצים באדמה.
כשני עצים יציבים,
שממקומם לא ינועו,
כמו שני עמודים שמחזיקים מגדל שלם.
*אני אשמח לתגובות בונות או סתם תגובות. XD
זה כ"כ כיף לי. אני כ"כ אוהבת שאנשים מסביבי מאושרים. בעיקר אם אני שם כדי לשמוח איתם, כולם מתחילים לצאת מהבעיות שלהם. חוזרים אליהן ואז שוב יוצאים – זה מדהים איך אנשים בצרה לא רואים את מה שמסביבם – את האמת. גם אני כזאת. גם אני לא יודעת מה הדרך הנכונה לצעוד בה – אבל לפעמים, רק מדי פעם – המזל עומד לצדי ומאיר לי את הדרך שאיני רואה. ולפעמים אני צריכה שמישהו יהיה המזל שלי, זה שיראה לי, שיוביל אותי וידריך אותי אל האור.
תודה – אני מודה לכל מי שעד היום היה המזל שלי =).
|