בלוג הפריקה שלי...

שלום לכם, כל 4 וחצי האנשים שנכנסים לפה.

אולצתי לעשות פוסט "ארוך". אבל אני לא עושה פוסטים ארוכים. אני חושבת שזה מייגע לכתוב ובמילא לא נכנסים אנשים שיוכלו לומר:"  אוי כמה שזה מתיש לקרוא בבלוג הזה." ככה שאני אעשה פוסט ממוצע ונקווה שזה יעבוד.

החלטתי לשתף אתכם בכמה מהדברים שעוברים עליי לאחרונה:

• הדבר הראשון שקורה הוא שאני נוטה להתעצבן בקלות, וזה ממש לא אופייני לי. אני אף פעם לא עצבנית ככה - על אנשים חביבים שבסה"כ מנסים לעזור לי ואני מרחיקה אותם מעליי. אני לא נחמדה וזה ממש מוזר לי כי אני אף פעם לא כזאת. אני לא פקעת עצבים מהלכת.
• הדבר השני שעליו ארצה לדבר הוא ביצפר. בזמן האחרון אני מאבדת כל כיוון ואני לא מצליחה לחזור לעצמי. הציונים שלי צונחים ואני מתוסכלת מאוד. אני יודעת שהפתרון לזה הוא לשבת על התחת וללמוד אבל אין לי עצבים לזה ואני מוותרת לעצמי (גם זה לא ממש אופייני לי.) וזה ממש נמאס עליי - למה אני לא יכולה להשקיע מינימום מאמץ?
• הדבר השלישי שאני רוצה לציין הוא חיי החברה - בזמן האחרון חיי החברה משתלטים עליי ואני לא יושבת ונחה לרגע, כנראה שזאת אחת הסיבות לזה שאני לא מצליחה ללמוד כמו שצריך. אני מנסה לשלב בין כל העולמות שלי אבל חיי החברה לוקחים חלק ניכר בחיים. אפילו שבסה"כ אני די נהנת אני חייבת למצוא את הדרך לנווט בין עולם הלימודים לעולם החברים - אני כבר אסתדר. תיכף פסח וזה ייתן לי קצת מרחב מחייה ויוריד את רמת הלחץ.
• הדבר הרביעי שעליו אדבר הוא המשפחה שלי - המשפחה שלי היא המדהימה ביותר בעולם. אפילו שלאחרונה כולם עסוקים ואף אחד לא ממש יוצר קשר עם השני אני אוהבת אותם כ"כ ומודה להם על זה שלפעמים, כשמתפנה להם קצת זמן - הם יוצאים לבלות איתי.
• הדבר החמישי שאני אדבר עליו הוא גילי. גילי בארץ ואני כ"כ רוצה לפגוש אותה! אני מתגעגעת אליה כ"כ. היא חשובה לי מאוד ואני לא ראיתי אותה מלא זמן - טוב איזה מז שהמציאו את יום חמישי כדי שנוכל להיפגש ולבלות קצת. נשלים את השעות החסרות.
• הדבר השישי (והאחרון) שאני אדבר עליו הוא לחץ. פעם הרגשתם כ"כ לחוצים שהייתה לכם פשוט שבירת מתח? ופשוט רציתם לתת לדברים לעבור ולחכות לדבר המלהיב החדש שיבוא? אני כ"כ שונאת לחץ. הוא מקשה על החיים ואתה חייב להתרכז בכ"כ הרבה תחומים במרווחים קצרים ובמעט זמן. - זה פשוט מחרפן. אני תוהה איך אנשים שעובדים בעבודות מלחיצות כמו: אתלטים, פוליטיקאיים ואנשי הייטק יכולים לתפקד, זה פשוט מדהים אותי. הם עובדים בדברים הכי מלחיצים, שהמון תלוי על הכתפיים שלהם והם עדיין מסתדרים עם כל הלחץ האיום.

וואו יצא פוסט ארוך. סליחה על החפירה XD.

תישארו אופטימיים - שלי =)