בלוג הפריקה שלי...

אתה לא תבין את זה. ואני מאחלת לך לא להבין כמה שזה כואב.

ואתה יודע עוד משו? נמאס לי לשמוע על זה. אתה לעולם לא תבין כמה שזה קשה לי. אולי פשוט תעזוב אותי וזהו - לי נשבר. זה לא בגללך, זה משהו איתי וזה יעבור. אני זוכרת את ההבטחה: "אני חושב שאת לא מבינה, חברה = חברים". אז תן לי לספר לך משהו, את ההבטחה הזאת אתה לא מקיים. כנראה שבכל הפוסט הזה יש לי משהו אחד לומר – אני מקנאה.

ואני יודעת את זה, ואין לי מה לעשות חוץ מלהתפוצץ עם זה.

סליחה על כל מה שגרמתי לך, ואל תעלב מהפוסט הזה הוא פריקה בלבד והוא די קיצוני ככה שרובו לא כתוב בהיגיון – למען האמת אני כבר עכשיו לא מרגישה ככה אבל הייתי חייבת לרשום את זה.