ANOTHER BRICK IN THE WALL

נמאס לי.

נמאס לי מההרכבים שנראים כמו שעתיים של שעמום טוטאלי.

נמאס לי מאסנת שנראה שעל כל דבר שאני אומר יש לה מה להגיד. ועל כל דבר שאני עושה יש לה מה להעיר.

נמאס לי מכימיה. פשוט נמאס לי מזה אני לא משהו בזה ואני מאוד מתקשה להקשיב לסנדרה. היא פשוט משעממת אותי למוות.

נמאס לי הבינוניות. מההכל הבינוני הזה זה חא ממש רע ולא ממש טוב.

נמאס לי גם מאותם הלהקות ששרות על כלום ועושות עלינו כסף.

נמאס לי מכפר יונה.

נמאס לי מהאנשים שמזלזלים בי.

נמאס לי מכל החזירים ומכל הזאבים שנובחים עלינו ואנחנו כמו איזה עדר מבוהל של כבשים עושים מה שהם רוצים.

נמאס לי מהעובדה שעברה שנה כמעט וזה פשוט לא עוזב אותי.

פשוט נמאס לי מהכל.

בקשר לפוסט הקודם כן, זה מה שהרגשתי באותו ולא רציתי לדבר כי פשוט חשבתי, מי הם החברים האמיתיים ומי לא. הגעתי למה שהגעתי זה לא עניינכם (כבר).

מה שחשוב זה שעכשיו אני מדבר עם כולם. ובסה"כ אתם אחלה אנשים. ולכל אחד יש את התקופה שבה צוחקים עליו. ככה זה אצלנו בני האדם.