ובכן זה היה חופש מעניין ביותר. מכמה בחינות
קודם כל-
מהבחינה המוזיקלית:
שתי הופעות: חימום של התקווה 6. (וגם ההופעה עצמה של התקווה 6), והופעת פתיחת מועדון של בת-חפר.
התחלתי ללמוד עם המורה החדש. וחרשתי על הפסנתר, ממש הרבה בחופש ניגנתי לדעתי שעתיים כל יום. לפחות.
קניתי מיתרים חדשים לגיטרה, ששכבה לה בערך חצי שנה חסרת מיתר וזה היה מבאס טילים לנגן בה.
ועכשיו עד שקניתי מיתרים אחות שלי הקטנה (מאוד) קרעה אותם (היום).
צ'יקן אינוונדר:
כשאתה מנגן בעיקר בפסנתר, שזה אתגר מנטלי לכל דבר. המוח שלך משנה תפיסה. אני מרגיש שהמוח שלי שינה תפיסה. אם זה היה עד עכשיו קשה אז מוותרים. זה נהיה קשה אז נלחמים!
פשוט כל מה שעשיתי בחופש היה או לנגן או צ'יקן אינוונדר. פשוט חרשתי על זה וסיימתי את המשחק בקל, ובבינוני. ובדרך ללסיים את הקשה. אבל לא כמוכם אני משחק בלי צ'יטים. כי בחיים האמיתיים אין צ'יטים.
וגם עשיתי ריצה בשישי, עם ברסי וגיא. שאפילו שגיא רץ כבר חודשיים וברסי, טוב, בכושר קרבי. רצתי בקצב שלהם ותאמת גם לא היה לי קשה כל כך. אבל גם שם נלחמתי.
מהבחינה הלימודית:
די התכחשתי ללימודים עד היום. אז היום, ככה עברתי על החומר של אזרחות ועשיתי כמה שאלות. ואני מקווה שיהיה טוב.
מחר אני יתכונן עוד קצת.
מהבחינה החברתית:
לא הייתי אומר שזה היה החופש הכי חברתי שלי, היה איזה מפגש שתיים. היה נחמד. ועכשיו שאני חושב על זה. לא שתיתי כל החופש. וגם תאמת לא ממש בא לי. חחח עד הסופש הבא.
תבדקו את ילד...