מדליק את המחשב מתבונן במסך, בוהה בו, המילים פרחו להם, כל כך הרבה דברים רציתי לכתוב, יש לי הרבה מה לאמר,ריקנות פתאומית, אולי זה שכרגע. משלוש מינוס , מטיול הבוקר,האוויר הקר כנראה. חיבר את כל תאי המח לאחד,
הקפיא את המילים בתוכו, שלוליות המים קפאו להן גם. מנסה לשחזר את הלילה הארוך,הרבה תמונות הרבה מילים, הרבה יחד ולבד,המילים נכתבות להן, ומהן רואים את התמונות צפות מולך במסך הדמיון, בשקט החשוך הנמצא מסביבך,עשן הסיגריות עוטף אותך מסביב כערפל,מאבד עייפות מאבד תחושת זמן, ניצוץ השחר מתדפק לו בשער. ואתו חיוך הבוקר של קרני האור הראשוניים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
