סתם איש

הנה זה חוזר שוב. אותה הרגשה מוזרה. שמשהוא התפקשש לו. כמשחק הדמקה צעד לא מחושב לא נכון, ואתה יוצא מופסד,וזה כולו משחק , אפשר לנסות שנית, נהיה פיקח יותר, בוחן את צעדיך. מתכנן אותם מראש, מדמין איך יגיב היריב ,ואם התמזל מזלך נצחת במשחק. אבל זה רק משחק שאין בו שום דבר אמיתי, חוץ מהדמויות הפועלות, אורזים את הכלים לקופסא

והולכים הביתה ,ואם בא להם נפגשים למחרת למשחק מחודש , עם אותה קופסא ואותו לוח וקוביות...........

בחיים אין משחק, או כך אמור להיות ,בין בני האדם, הכל אמיתי, חי, מציאות מעורבת בדמיון, מחשבות מתערבבות ברגשות ולהיפך, עד שחציית הקווים הטשטשה לה, הגבול הדק איננו יותר, נהיה איחוד ,הכל אחד, ואז זה קורה בדרך כלל, שבהיסח דעת

נאמר , נעשה משהוא שלא ניתן למחיקה, כי המשקע קיים בדרך כלשהיא, דבוק לתחתית.

התעוררות מחלום מציאותי  שאתה מרגיש  וחי אותו, שנזל בין אצבעותיך, ולא יכולתה להקיפו בכפת ידך...........