יומני היקר

דני ניב (או כמו שכולנו מכירים אותו "מוקי המלך":) אמר בשיר שלו "עוקף מלמעלה" :

"מה זה חופש בכלל - אם לא ניצחון האדם על עצמו. "

חשבתי המון על המשפט, זה כ"כ נכון, אנחנו תמיד נמצאים במאבקים עם עצמנו

על כל דבר, על להיות שם בישביל החברים שלנו למרות שקשה, על להמשיך בדרך שלנו

ולא להיתיאש. על הכל. הכל מאבקים עם עצמנו.

וכשאנחנו מתעקשים במאבק שלנו ומגיעים לתוצאות,זאת הרגשה של חופש אמיתי.

חופש של אני שולט בחיים שלי ואני לא אשלים עם המציאות, שומדבר לא יכול לסגור עליי

ואפחד לא יוכל לקבוע איך החיים שלי יראו.

במילים אחרות כמו שידידי אומר "אני לא חי בסרט, אני שולט בו"

ואני חושבת לפעמים על אותם אנשים שמשלימים עם המציאות שלהם ש"זורמים" כמו שאומרים

וגם אם יש להם חיוך על הפנים, והם לומדים להיתרגל, משקרים לעצמם,"זה בסדר", הם אומרים,

"אין לי מה לעשות", כ"כ כואב לי לראות.

אדם שרואה שהמציאות שלו לא כמו שהוא רוצה שתיראה

(ואין סיבה שהיא תראה כמו שהוא רוצה, בישביל זה צריך לעשות משהו ולא "זרום")

ועדיין לא עושה כלום כי הוא לא מאמין שהוא יכול לשנות זה לא אדם חופשי.

זה אדם שכבול ע"י הפחד, כבול ע"י המציאות, שמחליטה בישבילו איך החיים שלו יראו.

לסיכום, בואו נוצא את האימרות "לא יכול" , "אין לי מה לעשות" , "אני זורם" , "מה שיהיה יהיה" מהלקסיקון שלנו. זה פשוט לא קיים יותר אלה לצרכים טכניים בלבד. :)

הכל אפשרי