לפעמים אחרי שאני שותה אלכוהול אני מתעוררת עם 'רגשת אשמה אלכוהוליים'
זה לא שאני עושה פאדיחות, או דברים שאני מתחרטת עליהם
זה הצורך שיאהבו אותך תמיד
הייתי בטוחה שנפתרתי מזה לפני שנים כ"כ רבות..
בפעם האחרונה, הוא התעורר לפנות בוקר ולא הבין למה אני לא ישנה
אמרתי לו שאני מרגישה אשמה,
האנחה שהוא דפק והמשפט "אוי איזה שטויות סלאטקי, תחזרי לישון"
איכשהו עשו את העבודה, והצלחתי לשחרר
יש בריזה של רגשות חדשים אצלי בלב, ואני אוהבת את זה כ"כ
מקשיבה להם, מזמינה אותם להשאר, ומסדרת להם פינה נוחה בפנים.
אני מזכירה לעצמי לנשום, להרגע,
שהכל יסתדר, שחבל על העצבים שלי.
יש ימים שזה עובד יותר, יש ימים שזה עובד פחות
אני יודעת שהשנתיים הבאות יהיו שונות- חדשות- יביאו עמן את האתגרים שלהם ואת היופי שלהם.
אולי משבר גיל השלושים (שהקדים בטירוף) מתנדף לאיטו,
הייתי כ"כ מנותקת מעצמי בכל התקופה האחרונה,
היה לי קשה עם זה, היה לי קשה עם עצמי
לא ביקרתי פה כלל- אולי כתופעת לוואי.
אני מרגישה שאני נאספת מחדש, ואני אוהבת את זה.
כאילו סוף סוף נטענתי, ואני מוכנה לכבוש את העולם
אה, וגם קיבלתי את הB.A מהאוניברסיטה הפתוחה בהצטיינות
*חיוך נצחון*
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
kasandra