הינה שנה חולפת לה,

השנה הזאת הייתה עבורי קשה אך טובה,

הכרתי את החב'רה,

הבנתי שתמיד היהי טוב בסוף,

עברתי השנה דברים קשים,

אך הם היו לטובה, הם הראו לי את דרך החיים,

כול הדברים השטיות,

הדינוחה שלי,

של ורו,כול ימי השישי האלה שהייתי משתכרת,עושה שטיות,

שהייתי מבריזה,

נסיעות לים עם החברים בזמן הברזה מי בצפר,

שהינו אני וורו מתנחלות אצל דוד כול הזמן,

כול זה בזיכרונות שלי,

והאלה זיכרונות טובים,

יש גם דברים הייתי מעדיפה לשכוח,

אך גם הם לטובה.

תקופות כול כך טובות :)

אבל גם עכשיו יש לי תקופות טובות,

הכרתי אותו הוא כול כך טוב,

לא מגיעה לא אחת כמוני,

והוא בכול זאת אוהב אותי רוצה אותי,

ואני כול כך שמחה מיזה,

כי לי לא מגיעה משהו כמוהו,

וה' נתן לי אותו מתנה ואני כול כך שמחה :)

משהו שכתבתי לפני כ- 5 חודשים אף פעם לא הראיתי את זה לאפחד,

אבל עכשיו אני כותבת את זה כאן.

"התקופות היפות בחיים

תמיד נעלמות,

אבל אני נשארת,

הכול חולף,אבל הוא נשאר,

הוא כול הזמן מחפש,

לפגוע,להציק להכאיב,

ואני מנסה לברוח."

"כול דקה של יופי ושמחה,

הופכת לשנאה וחרדה,

הכול מתפורר,אבל אז הוא נבנה."

"הכול לוקח זמן,והזמן לא עומד במקום,

הוא כול הזמן ממשיך ומתקדם,

ואני עוד תקועה במקום,באותה,

הדקה העובדה והארוכה."

"אבל ישניו פיתרון אחד ויחיד,

והוא עמוק ורחוק בפנים,

לפעמיים הוא יומא ומנסה לעזור,

אבל גם הוא נעלם,בבו הזמן,

ורק הדיכאון נשאר לעולם,

ואף פעם לא נעלם."

כן זה קטע די דיכאוני אבל זה כניראה מה שהרגשתי פעם.

ומשהו שכתבתי היום מרוב שעמום ומרוב הרבה מאוד מחשבות..

"אלוהים יש לי שאלה

מה התוכניות שלך

מה הסיפור שכתבתה לעצמך,

האם הנסיכה מתאהבת ושמחה?

או שהיא נשארת לכודה בארמונה?

האם הנסיך בדרך,או שהיא נשארת בודדה,

האם ישנו סוף טוב,שכול נסיכה חולמת עליו?

או שישנה רק תקווה קטנה שעוזרת להמשיך לחיות,

למה פיתאום הכול חשוך,איפו היופי נעלם,

איפו העליזות והתמימות,ולמה הכול השתנה,

קיבל צבע אחר לא בהיר וזהור אלה,

אפור וכהה שמכאיב מבפנים ולא מיתחשב,

אך בכל זאת אלוהים אני מאמינה,

שהתוכניות שלך לטובה,

ובסוף הנסיכה היפה תפגוש את אהובה!"

כן קטע מוזר אבל אהבתי.. מה לעשות זה על מה שאני חושבת..

טוב כניראה חפרתי קצת הרבה..

אז יאללה אנשים תקראו תהנו ותגיבו.. :)

שלכם יול.