את...

את חושבת שאני לא יודעת,

את חושבת שאני עדיין כזאת יוליה תמימה וחמודה שתביאי לך כול דבר שתבקשי,

אבל אני מצטערת אני כבר הבנתי שאת הישתנת כול כך הישתנת,

אני רואה את הקנאה שלך לאנשים כבר בעניים שלך,

אני רואה את החנפנות שלך כדי לקבל משהו,

אני רואה שאת תמיד מנסה לנסות להראות לי שאותך יותר אוהבים ושאת יותר יפה,

אבל אני יגיד לך משהו זה ממש לא מעניין אותי אני יודעת מה אני שווה וכמה.. ותאמיני שהרבה.

אז הקיצר אני לא רוצה יותר מדי לחפור, אבל אני יגיד עוד דבר אחד, נימס לי להרגיש כמו הצעצוע שלך או משהו כזה,

שכשאת צריכה מימני איזה בגד או לא יודעת מה אז אני קיימת אבל לא עכשיו זה כבר לא היהי ככה.

שיר שאני מקדישה לך.:

"מול אותו חלון ישן פותח את הבוקר
מחפש סיבה להישאר
אל אותו סיפור קטן נטול תקווה ואושר
אם אני עוזב אני לא חוזר