עד שהמישפחה תארס

פרק א

סיפור על החיים שלי....

שוב....זה קורה.....

שוב דמאות יורדות לי....

שוב המבט הזה של די.....

שוב המחשבה שרצה לי בראש....

למה דווקה לי זה קורה....

שוב...צעקות....

שוב קללות.....

שוב הכעסים

שוב המטחים

שוב האשפלות

שוב הסיכסוכים

שוב אתה קם ועוזב תבית.....

ארי היבטחתה לא?היבטחתה שלא תקום ותעזוב כמו בפעם

השנייה

והשלישית

והרביעית

והחמישית....

טוב נו....ה-8.....או אפילו ה-10

לא ממש ספרתי...

אבל אני רק זוכרת שהוא לא היה בבית כשהייתי צריכה אותו...

בישביל ליטמוך בי

לעודד אותי

לא ליגרום לי ליבכות...

להיות שם...ולא להיתחמק מהמיציאות...

אני לא ממש יודעת איך ליקרוא לו כבר....אבא....או האיש הזה....

כי אבא.....לא היה מיתבד מול העניים של הילדים שלו...

כי אבא.....לא היה סורף תמיטבח מול הילדים שלו.....

כי אבא.....לא היה עוזב כול שנייה...

הוא היה חושב גם עליינו....

ועליינו...

זה אני ואדי אח שלי...

זה כבר 3 שנים שאנחנו סובלים מימנו...

פיטום הוא קם יום אחד ונהיה דפוק בראש...

כי את מה שהוא עסה....זה לא דברים נורמלים...

כי את מה שהוא עסה אני לא אשכך או אסלח או יבליג

או ימשיך תחיים שלי....תמיד זה אישאר לי כצלקת....תמיד אני אתפוס מימנו מרחק....

תמיד אני לא אוהב אותו באמת....

אלה רק אנצל אותו...

תמידדדדדד אני אסקוררר את הכוללל!!!!!!!!!!!!!!!

אבלל הכוללל!!!!

את הבגידותתתתת

את הנטישותתתתת

את הדיכאונותתתת

את השרפותתתת

את השבירת דבריםםם

תקללותתתת

את האשפלותתתת

את הפחדדדדדד

ואת זה שהוא עכשיו בכלא...

חחחח

מצחיק לא?...

כלא....מילה כול כך קטנה אבל עם מישמאות כול כךך גדולה!!!

מילה שאני רוצה לישכוח כמו את כול מה שהו עסה לייי ולמישפחהה שלייייייייי!!!!!!!!!!

כו את אותו יום שהוא היה אמור לחזור מאלת והוא לא חזר ודאגנו לו....והלכנו למישטרה....

ורק יום למחרת אחרי איה 200 פעם שהיתקשרנו אליו

הוא ענה....

ואיך הוא ענה...

הלו..

הלווו!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

כיאילוו כלוםםםם לאאאאאאאאאאאאא קרהההההההההההההההההההההההה!!!!!!!!

ואיפה הוא היה כול הלילה????

בביתתת מלוןןןןןןןןן!!!

והוא עוד חזר הביתה עם פרצופיםםם!!!איךך לא מקבליםם אותיייי יפהההה!!!!

אז אני קםם ועוזבב שובב!!!

מההה קרההה???החופש לא היספיקק לךךךך????????...

ה-10 ימים האלההההה שהייתה באילת אצל אחותך לא איספיקו לך!!!

עודד פעם לקוםם ולעזובבב ארי אחריייי שחשבתי שתישאר פה....לנצח ונהיה מישפחה מושלמת....אתה כמו זבללל קם ועוזבב שובבבבבבבבב??????????????????????????????????????????

מה עשינו לךךך????????.

חחחח אתם יודעים מה....זה לא חשוב כבר....

מה שחשוב זה שאני גל....בת 13....מי יבנה....לפחות אני עוד זוכרת מי אני....

כי עם כול הבלגן הזה והטימטוםם הזה...יכולתי לישכוח מי אני....לא במובן כזה של המילה....אלה...של הליהיות סגורה ולא מחייחת....להישתנות באופי...

מזל שיש לי חברות טומחות ואוהבות

כי בילדהם....לא יודעת מה היה קורה....