איך הגעתי לזה? הייתי עיוור לשדה הראייה של עצמי. התרכזתי כ"כ בלפנק את עצמי ולדאוג לי ששכחתי שזוג זו מילת עצם שמשמעותה "שניים", שלפעמים הרצונות שלהם מתנגשים. במקום להתפשר רבתי, קיללתי, קינאתי ומי יודע. אולי החרבתי לעצמי מערכת יחסים.
אחרי השבוע האחרון, הברייק הזה שלקחנו, הזכיר לי כמה אני משתגע מהבדידות של עצמי. כמה אני לא מסוגל בלי אדם מדהים שמנחה אותי ונותן לי את הבסיס להכל - לביטחון שלי, לשלווה שלי ולכוח שבי, אני בספק אם הייתי עובר משהו ללא הציפייה הזו אלייך, אפילו אם היא דמיונית. הידיעה עכשיו, שיש סיכוי שלא תרצי אותי יותר, מכבה אותי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: