שלום (:
עברו בערך 20 ימים מאז שהייתי פה לאחרונה :S
לא השתנו הרבה דברים חוץ מהעובדה שהפוסט המכוער הקודם שלי עדיין נשאר פה, ולא היה לי מספיק כח הדרוש בשביל לעשות פוסט לעניין, לכן הנה אני כאן ועכשיו עם כוחות מחודשים! 
אז מה קרה בינתיים?
- בחנים: תנ"ך- 88, מדעים- 98, אנגלית- 92, מתמטיקה- 88.
- מסיבת יומולדת לבוקצ'י
- חופש סוכות & ראש השנה & יום כיפור
- נסיעות רצופות לסבים וסבתות
- חברות, חברות, חברות
- בלוג חדש
- צימר
למרות החופש המעיק, שום זמן לנוח.
מה ייקרה?
אין תוכניות לעתיד הרחוק.
בינתיים עדנקי תבוא לישון היום, ומחר אסיים את שיעורי הבית מהיומיים האלה.
בעוד שבוע ויומיים יומולדת לי ודווקא השנה אני לא מתרגשת בכלל.
אין לי ציפיות ספציפיות ולכן אני אבלה ביום ההולדת בדרך הכי פשוטה שאמצא.
בעוד כחודשיים, חנוכה. מה שאומר שעד אז זאת תקופה צרופה של מבחנים, בחנים ושיעורי בית מפה עד להודעה חדשה. העובדה הזאת מלחיצה אותי וקשה לי לשמור על קור רוח.
בכל מיקרה אין לי כל ברירה אחרת ולכן אעשה את המיטב ואשתדל להצליח.
לפעמים אני מרגישה סוג של בדידות, כנראה שאני מאותם האנשים שתמיד צריכים הוכחות לכך שיש להם חברים.
לפעמים אני יושבת בבית ומהרהרת ומגיעה להחלטה שרשימת החברות שלי מצטמצמת מיום ליום, ואז אני תוהה אם זה משהו שאני עשיתי לא בסדר או שהתייחסתי רע למישהי. זה קשה תמיד לחפש את הדברים הרעים שבי ולהאשים את עצמי בכל דבר רע שקורה (לא חסר דוגמאות).
זה מרגיז להיות זאת שתמיד מרגישה לא מסופקת, זאת שאף פעם לא מרוצה.
אני מרגישה ששום דבר מעולם לא יספיק לי, תמיד אהיה מעורערת ולא שלמה עם עצמי.
אני מקווה שאשנה את המצב הזה ולכן זאת משימתי לעתיד הקרוב/ רחוק.
אז בינתיים, שבת שלום ואני מקווה שכולם ינוחו לקראת השבוע הבא כי אני בכל אופן צריכה לצבור כוחות.
ולסיום, משפט קטן לתזכורת:
ייאי, עוד מעט יומולדת! (:
נ.ב.- מכירים את זה שכל שנה אנחנו אומרים לעצמנו: "השנה אני לא יזכיר את היומולדת שלי" ואז שבוע לפני אנחנו תולים שלטי חוצות לתזכורת?! XD טוב אז המצב הזה חוזר אצלי כמו שיגרה 
לילה טוב אנשים
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
