זהו.
עוד יומיים נתחיל שנה חדשה!
טובה יותר, טובה פחות אבל בטוח היא תהיה שונה מהשנה הקודמת לה 
הספקתי כ"כ הרבה דברים שאני אפילו לא יכולה לספור, הצבתי לי מטרות ומילאתי את כולן (:
השנה הזאת עברה בטיל ולא הספקתי אפילו להפנות מבט וכבר 2009.
הספקתי להתאהב, להיכשל, להצליח, להתגבר, לאבד מישהו חשוב ולזכות בהרבה חברים חדשים.
נולד לי בן דוד ראשון, טסתי לחו"ל, טעמתי תהילה והרגשתי איך זה להקשיב ללב שלי.
פתחתי facebook וגיליתי מלחמה מהי. ביליתי,השתדרגתי ותרמתי לקהילה.
שיפצנו את הבית, למדתי דברים חדשים וגיליתי שחטיבה זה לא פיקניק.
ניגמלתי מהרגלים מגונים, שאפתי ליותר טוב, דאגתי לעצמי ולמשפחה ותמיד זכרתי להוקיר תודה.
אני גאה בעצמי, כי רק עכשיו שמתי לב כמה הספקתי בשנה אחת.
אני גאה בעצמי שהצלחתי להבחין בין טוב ורע, אחת המגרעות שלי.
השמחה לא שלמה, ישנה גם המלחמה שמערערת את מצב כולנו ועלינו רק לצפות לרגיעה ולטוב.
בציפייה לקראת השנה החדשה, דלית.
(בסוף דצמבר- שנה לבלוג)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
