שאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאלום D:
אני כ"כ מאושרת :]]]
הסתיימה לה תקופה, של אהבות, אכזבות וזה..
והיא הייתה יותר מדי ארוכה O:
שהייתי כ"כ עסוקה בלאהוב, ששכחתי מדברים אחרים.
וזה כ"כ שינה אותי..
ת'אופי שלי..
ת'התנהגות שלי.. 
אתמול.. אמרתי כזה לגל "באלי חבר ... O: "
ואז אני קולטת.. שחזרתי לעצמי!
שאני כבר באמת לא אוהבת אותו :]
ושחזרתי לעצמי!
כאילו.. סוףף סוף!
סוף סוף קלטתי מה החברות שלי ניסו להגיד לי..
שמגיע לי יותר טוב
הרבה יותר ;]
והוא סתם חרא [;
חח סתם רציתי לפתוח ת'פוסט בידיעה המשמחת זאת ^^
ו.. He gonna miss me when im gone ;]
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
ועכשיו משו שמתקשר לפוסט הקודם:
הזמן עובר מהר.
השנים...
החודשים...
הימים...
הדקות,
השניות O:
הכל רץ לו.. בלי אפשרות לעשות PAUSE או לחזור אחורה..
או אפילו להאט את הקצב.
זה נראה שכאילו רק שלשום אחותי נולדה.
והיא כבר בת 5!
היא נראית לי כ"כ קטנה.. והיא כבר יודעת לכתוב ולצייר ממש יפה.
זה נראה כאילו לפני שעה בת דודה שלי נולדה. קסםם כפרה עליה.
אבל לא, עברה כבר כמעט שנה מאז.
זה נראה כאילו בשבוע שעבר אני נולדתי.
ועברו כמעט 15 שנה מאז!
אני זוכרת כמעט כל רגע ורגע.
אבל לפעמים הייתי רוצה פשוט לעצור הכל.
לאדעת.. אני פשוט לא עומדת בקצב :|
יום אחד אני מתחילה כיתה ט',
ולמחרת אני כבר כמעט מסיימת אותה.
זאת לא הדוגמא הכי טובה.. כולנו מחכים לחופש הגדול xD
אבל.. אני זוכרת כל רגע ורגע ביומולדת הקודם שלי, כאילו הוא היה היום בבוקר או משו.
ופתאום אני מסתכלת על הלוח.. ורואה ת'תאריך!
- 21.5.08
עוד לא התאוששתי מהיומולדת הקודם ועוד מעט יש עוד אחד!
אני יודעת שבד"כ כולם סופרים ת'ימים וזה עד ליומולדת שלהם..
אז אנלא כמו כולם. לאדעת למה.. אנלא מחכה לזה השנה,
זה פשוט יהיה כמו ב-14 שנים הקודמות.
זה עוד שבוע ומשו.. אנערף.
ה- 2.6, תחשבו לבד.
לא באלי לחגוג. לא באלי לארגן משו, כולה עוד יום בשנה,
רק שהיום הזה.. מציין מספר עגול של השנים שאנחנו נמצאים כאן, וזהו.
אנלא מחכה לזה.. אמנם יש לי את החברות שלי, ואני ממש לא מזלזלת בזה או ממעיטה בערכן!
אבל.. עוד יומולדת בלי סבא, בלי סבתא 
. (זה לא סתם.. הייתי ממש קשורה אליה 
)
גם שנה שעברה היה יומולדת מדכא. בלעדיהם, אבל עוד איכשהוא הייתי עם גלע וזה.. 3>
ושרו לי "היום יומולדת" והכל.. היינו בפיקניק עם עמית..
אני, גל, איתי, עוז, ורז נראה לי.
אני זוכרת.. שיום לפני זה רבתי עם איתי xD ושהיה יום שישי, ושחגגנו לפז יומולדת :]
ויצאנו לגינה בפרס נובל.. גם הבנים באו, וב- 00:00 התחלתי את ה- 2.6.07 עם המון מזל טוב מכולם
וצרחות של גל: "היום יום הולדתתת היום יום הולדתת!" חחח כמה צחקתיי XD
היינו אמורות ללכת בבוקר ללונה פארק, אבל במקום הלכנו לפיקניק.
אז ישבתי בספסל שבפארק, מחכה לגל שתבוא, ותוך כדי שומעת מוזיקה באוזניות של הפלאפון,
מתלהבת מהכרטיס זיכרון ג'יגה שאבא קנה לי מתנה ליומולדת. XD
אז כשישבתי, ראיתי את איתי יוצא מהבניין וחוצה את הפארק, עם המשקפיים החדשות שלו XD (אנלא מאמינה שאני זוכרת את זה!!!)
אחרי איזה 2 דקות שכבר לא יכלתי להתאפק והתקשרתי לגלע, היא הגיעה והלכנו לרז.
הוא ניגן בגיטרה החשמלית שלו את " I Dont Love You" של MCR, ואני זוכרת שהקשבתי לכל מילה, מסתכלת על איתי מדי פעם,
מקווה שהוא הבין ת'מסר, כי בגלל זה רבנו XD.
טוב, הוא סיים לנגן והתחלנו ללכת לכיוון פארק החולות, שם היה הפיקניק.
אני זוכרת שהגענו, ואז אחרי כמה זמן, גם עמית הגיע, ואיתו, אחותו, אמא שלו, ואבא שלו :]
גם אמא של רז הייתה שם.. וכל שניה התקשרו אליי והיא ואמא של עמית לא הבינו למה אני מדברת כ"כ הרבה בפלאפון XD
אז גל אמרה להן שיש לי היום יום הולדת. XD
והן חיכו שאני אסיים לדבר בפלאפון, ודווקא אז סבתא שלי התחילה לדבר מלא חח XD
אז בסופו של דבר, הבטרייה שלי הייתה חלשה וסבתא שלי נאלצה לנתק XD
אז הן שרו לי "היום יום הולדת", וזה מזה עשה לי טוב :] כיף כזה..
כי.. אנלא זוכרת מתי בפעם האחרונה שרו לי את זה.. ><
אז היה נחמד להרגיש קצת כמו ילדה קטנה.. XD
הבנים שיחקו בצד בכדור, אני וגל לקחנו על עצמנו את תפקיד הבייביסיטר ולקחנו את נועה (אחות של עמית) למשחקים :]
אחרי איזה חצי שעה של סטלה בנדנדה, החלטנו לחזור לפיקניק XD
ברור שהיה מלאאא אוכל, חח
וקלפים של דורה XD, וטאקי, וכלב ממש ממש חמוד!
והוא היה מאולף והתחלנו לשחק איתו (גל ואני), וזרקנו לו בקבוק והוא כל פעם הביא אותו XD חמוווד *__*
והיה גם משו עם חתול אחד שנתקע בשיחים.. לא זוכרת כ"כ XD
וברור שגל ואני היינו חייבות להצטלם P:
אבל התמונות ישנות מדי אנלא אעלה אותן XD
והחולצה האדומה שלי נקרעה O: (זה מה שקורה כשקונים חולצות בשוק בחמש שקל XD למדתי לקח XD )
ואח"כ באתי הביתה, אמא כבר הייתה בלחץ.. כי כבר היה בערך 3..
לקחתי לגל ת'פלאפון והתקשרתי אליה...
מרוב טימטום בהתחלה חיפשתי בספר טלפונים "אמא" והתקשרתי XD ואז נזכרתי שזה הפלאפון של גל וחייגתי ת'מספר XDD
אז הגעתי הביתה, הטענתי ת'פלאפון קצת, ויצאנו למקס ברנר :]
ואמא נתנה לי לשבת מקדימה באוטו כי הייתי בת 14 וסופסוף היה מותר לי PP: חחח איך התלהבתי XD
זה כל מה שאני זוכרת מהיומולדת 14 שלי.. XD
אז.. במחשבה שניה, היומולדת 14 שלי היה נחמד :] בלי בלוניים, חגיגות מיותרות, וכאלה..
אבל מילא שנה שעברה, הייתה לי אהבה. :| היה לי מישו לאהוב..
השנה.. גם את זה אין לי. :\
קיצר.. מזה הפוסט המדכא הזה?!
כאילו שמסיבת יומולדת זה חובה XD אני אשרוד בלי [;
וויתרתי על יום חילופי שלטון כדי להיות עם החברות הכי הכי 3>.
אז פעם ראשונה שאני אהיה במקיף ט' ביום של היומולדת שלי.
(כיתה ז' זה יצא על שבועות.. ושנה שעברה על יום שבת.. )
טוב.. בטוח יהיו לי פוסטים עד אז.. אבל אני בכל זאת לא סופרת XD
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
לסיום, סיפור + מוסר השכל :
אגדה אינדיאנית יום אחד, נפל סוסו של אינדיאני זקן לבור עמוק.
החיה זעקה במשך שעות בעוד האינדיאני חושב מה יעשה.
לבסוף, הוא החליט שהסוס זקן ושבמילא יש למלא את הבור, פשוט לא היה טעם לנסות ולהוציא את החיה .
הוא הזמין את כל השבט שיעזור לו. כולם החלו שופכים עפר לתוך הבור.
בתחילה, הבין הסוס מה מתרחש ובכה מרות. אז - להפתעת כולם, הוא השתתק .
כמה דקות אחר כך, הביט האינדיאני הזקן מטה אל הבור ונדהם למראה עיניו.
עם כל חופן עפר שפגע בגבו, עשה הסוס דבר-מה מדהים!
הוא היה מנער את העפר וצועד צעד אחד למעלה. במהרה, נדהמו כולם לראות את הסוס צועד אל מעבר לשפת הבור ומסתלק בדהרה!
החיים ישפכו עליך עפר, מכל הסוגים. כל שעליך לעשות כדי לצאת מהבור הוא לנער את העפר מעל גבך ולצעוד צעד אחד למעלה.
כל אחת מהצרות שלנו היא אבן-דרך.
אנו יכולים לצאת מהבורות העמוקים ביותר על ידי כך שלא נעצור ולא נכנע לעולם! כל שעלינו לעשות הוא להתנער, ולצעוד צעד אחד למעלה.
אוהבת,
אורין הישנה והטובה, שעוד לא בת 15, ושנעלמה ליותר מדי זמן O: [;
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
אני, אני ורק אני! P=