איך זה שאני כל הזמן מוקפת באנשים ואני מרגישה כ'כ לבד?

איך זה שהמון אנשים דואגים לי ומדברים איתי אבל אני לא פתוחה לאף אחד?

איך זה שהחברות הכי הכי טובות שלי לא רואות מה באמת עובד עלי?

אני פשוט לא מבינה, ההעולם מתהפך לי.

אני מצד אחד מרגישה כ'כ נאהבת ונחשקת אבל מצד שני בודדה ומסכנה.

המעבר לתיכון הורג אותי, אנשים חדשים, סביבה חדשה קשה להתרגל..

נמאס לי גם מהקטעים של כל אדח ואחד מכל.. מתי תבינו שאני לא מחפשת חבר כל הזמן?

מתי תבינו שאתה צריכים להתרחק? לתת לי לנשום.

ועוד נדלקתי על מישהו מהכיתה שלי זה לא יאומן.

רוצים אותי אבל אני לא רוצה אותם, אבל מי שאני באמת רוצה , לא רוצה אותי כמובן.

גם האודישנים האלה, אני כ'כ מפחדת וממש רוצה להתקבל.

כבר נמאסס לי!

אני רוצה שקט ממכם. והתיחסות ממכן.

בא לי להרוג אותך על זה שגרמתי לי לאהוב אותך.. ידעתי שזה לא יעבוד ועכשיו סתם קשה לי...