אז כזאת ההרגשה כשאפלטון גוסס למוות ומארפי קם לתחייה...
לאנשים ההיפוכונדריים הסקפטיים והפסימיים למיניהם רציתי להזכיר:אנחנו לא באמת משתנים עם הזמן
-הזמן לא משנה אותנו,אנחנו נשארים בעצם אותו הדבר בדיוק כמו פעם.הרי זה מה שמחזיק אותנו מהצד החברתי,אחרי הכל.
אנשים שלא צריכים אותך היום גרמו לך להבין זאת עוד מאז תקופת עידן התמימות,רק שהיה די מעצבן לעכל את זה.
אנשים שצריכים אותך עכשיו יותר מתמיד גרמו לך להבין זאת גם-כן באותם ימים.פשוט העדפת שלא להתייחס לזה,
היית עסוק בלגרד את שכבות העור החדשות ולנסות להריח משהו חדש...
תשנא כאילו כל נגיעה היא כימית
תתעוור כאילו ראית יותר מדי
תצלע כאילו הלכת רחוק
תתפכח כאילו אין לך כבר כח
תתוודא כאילו שקרת לעצמך
בן-אדם,לא השתנת ואתה יודע את זה מצויין.לפעמים הקופסה קצת נשרטה,העשן הפריע לך לראות קצת יותר
ממה שקיים על פני השטח,הלחישות שרפו לך את הדעת.(ותו לא)
נכון לעכשיו אין מקום לחרטה:או שאתה משרת ומספק את הסחורה בכוונה או שאתה עוד מטרה לסחורה לא מסופקת...
אם במקרה בין יתר החברים האיכותיים שלך,פקסיל-זולופט-רמרון-אפקסור הצטרפו למשפחה,אז ברוך הבא למועדון
תפוס את כרטיס האח''מ נגב איתו את הרקטום ותחייה עם זה.כנראה אין דרך חזרה.
אלבום התמונות האפור שלך,היומן הנצחי שלך,הכריזמה הצינית הזאת,כל זה תוצאה של העצבים הנאוסייכוטים
שהצלחת לאנוס,וכרגע הם צוחקים לך בפנים.חתיכת כשלון.
הפינה המודחקת הזאת בתוך קליפת הקורטקס מחזיקה אותך שקט ורגוע...לשווא!
אתה יודע שאין משמעות לתהליך שאתה נמצא בו פתאום,יתרה מכך,זה רק מחזיר אותך רחוק אחורה לנשף התחפושות
הילדותי הזה:הכל ורוד הכל חופשי הכל חיוכים הכל מזוייף הכל סתם זבל.
אל תנסה לחפש איפה הייתה הטעות אלא תמצא איפה החוסר הגיון,איפה לא צדקת,למה חנקת את עצמך?
נתת לסרחון הזה להצטבר ועכשיו תורך לנשום את החרא הזה.
משהו באמת דפק אותך. אתה נרדם ומתעורר לתוך סוג של תסמונת שטוקהולם.
אתה מרגיש את המיתרים מסביב לעצמות,מדמם מוזיקה חולנית,ובסופו של יום צועק וצורח רק כי אין לך את המילה הנכונה.
מצד אחד הם מפחדים להתקרב-מצד שני הם לא כלכך עוזבים אותך...הזכרונות הם בסך הכל גראפיטי על הקיר
אין איזה ציור פאיוביסטי ספציפי...רק השם שלה חרוט בתוך התקרה...היא המטריקס האנושי שלך
כמו שאלוהים קיים בכל אחד מהם,התגלמות השטן קיימת בין השורות,וכמו תמיד מאחורי הקלעים.
היא מאכילה אותך פיתויים...מזריקה לך תירוצים...הבחילה שאתה מרגיש,תהנה ממנה(חהההה)
תהיה ארוטומניאק,היא האורכידאה שלך....
בבלוג זה
בכל הבלוגים
