היי לכם:X
היי כולם...אממ חזרתי בדיוק לפני 10 דקות מאילת..[14:20]
אממ...קודם כל סליחה לכל הגולשים שהיו צריכים לחכות מלאאא זמן...
ועכשיו?אמממ.....נראה לי שפרק.
פרק תשיעי\\מה אני אעשה עכשיו?
בפרק הקודם:
"טוב אני כאן"אמרתי בהתנשפות...
"טוב בוא ניכנס..."אמר ופתח את הדלת
ניכנסנו לחדר החקירה...פיטר אמר שמי שיושב שם ליד השולחן העגול הוא הפושע...התרבתי יותר ויותר אל הפושע..
"ניק?!זה אתה?!"
התקרבתי יותר ויותר אל כיוון השולחן שלידו ישב הפושע....ניסיתי לעצור את עצמי אך לא יכולתי...פתאום מתוך לחץ כלשהו הרגשתי שאני מתמוטטת על הרצפה...השוטר פיטר עזר לי לקום...
"את בטוחה שאת לא רוצה ללכת?"שאל פיטר
"כן,כן...אני בטוחה"עניתי בגמגום....
הצלחתי לראות את ניק שישב שם בלא תזוזה מזיל דמעה...לרגע אחד כל כך ריחמתי עליו ונזכרתי ברגעים הטובים שלי איתו...הוא הכניס את ידו לתוך התיק השחור שלו והוציא משם קופסא...הוא הושיט אליי את ידו והניח בידי את הקופסא...לא פתחתי אותה...פחדתי.החלטתי לפתוח אותה בבית כשהכל יירגע..כי מי יודע,אולי הוא לא באמת עשה את זה...אולי הוא סתם חשוד..הבטן שלי השמיע קול..טוב זה סימן לארוחת צהריים!יצאתי מחדר החקירות..הפעם לא בוכה ביקשתי מפיטר להתקשר לאמא שלי ולהודיע לה שאני בסדר ושאני הולכת לאכול צהריים ואחזור בסביבות שבע-שבע וחצי..
נסעתי...הגעתי למרכז המסחרי..שם תמיד אפשר למצוא כל מיני מסעדות וכאלה...החלטתי להיכנס לדרייב אין במקדונלס..הזמנתי כל מיני ג'אנק פוד ונסעתי..בדרך עצרתי אצל מישל....אני חייבת לספר לה את מה שקרה אחרי הכל היא החברה הכי הכי טובה שלי..
יצאתי מהאוטו וניכנסתי לחצר של הבית שלה..הלכתי בשביל ובדרך ראתי את הפרדס שהיה לכם בחצר..הריח של הפירות היה חזק..וכמובן שהפירות משכו גם חרקים..מרחוק הבחנתי באמא של מישל מטפלת בפרחים שלה...נופפתי לה מרחוק וצעקתי
"שלום הדס!מה נשמע?מישל בבית?"
"כן...היא בחדר שלה"שמעתי את אמא שלה צועקת מרחוק...
המשכתי לי בשביל...הטלפון שלי צלצל..זה היה מניק..
"אמ...אמה?אני יודע מה את חושבת..ושאת לא רוצה לדבר איתי אבל זה חשוב....בבקשה תפתחי את הקופסא שנתתי לך"
"טוב."אמרתי וניתקתי..\
נעצרתי באמצע השביל שתי דקות לפני הבית של מישל ופתחתי את הקופסא...
"מה?!איך זה יכול להיות?!"
טוב..זה פרק באמת קצר..מה לעשות?אני ממש עייפה מהנסיעה....
ביי
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
