כמו על אי בודד רק עם משפחה

אוקיי אני ריקי \:
מהרצליה בכיתה ז' . 3:
אני פשוט לא יודעת מאיפה להתחיל .. S:
אז ככה :
כבר אין לי כ"כ חברות .
אני כבר לא אוהבת ללכת לבצפר ותמיד אהבתי (לא בגלל לימודים.)
ועכשיו אני רק מחכה ללכת הבייתה ולא רוצה שייגיע מחר!
בהפסקות אני לבד .
אני מרגישה בחרם.
אפילו בוקר טוב הן לא אומרות לי בבוקר .
אני רוצה לעבור בצפר.
אפעם לא הייתי במצב כ"כ גרוע בגלל חברה.
בא לי לשרוף את העולם S: פשוט ככה .
עם הן רוצות משהו הם ישר יודעות לבוא ולבקש.
זה פשוט ככה ולא אחרת .
זה הדבר הכי פוגע שיש - יותר מכל דבר אחר.
אני לא נפגשתי עם חברות לפחות חודשיים.
שאני חולה לא מתקשרים לשאול מה איתי איך אני מרגישה וכלום.
רק כשהם צריכות משהו הם יודעות לבקש.
פעם שההיינו רבות הם היו צריכות משהו והיו משלימות איתי ואני הסכמתי .
אני בת 12 בכיתה ז'.
אני לא צריכה רחמים באמת שלא. וממש לא צומת לב.
רק את חיי החברה שלי בחזרה, לא שהיו לי כאלה . S:

ריקי.