לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

The Angel I'm Not


Yesterday is history, tomorrow is mistery but today is a gift, that's why it called present

Avatarכינוי: 

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

7/2010

חיים בקופסה


שני סוגים של אנשים. [או אולי עולמות פנימיים של אנשים.]

שניהם חיים בקופסה, אבל ההבדל בינהם הוא מבנה הקופסה שבה הם חיים.

סוג אחד של אנשים, חיי בקופסה שהיא מחוררת בדפנותיה. יש באפשרותם לראות את האור שממלא את העולם החיצוני.

האור שהוא מקור לאושרם, תקוותם.

סוג שני של אנשים, חיי בקופסה אטומה מאור. דפנותיה אינם מחוררים ואפילו טיפת אור קטנה אינה חודרת לתוך פנים הקופסה.

אין באפשרותם לראות את האור החיצוני מלחתחילה.

 

בקופסה יכולים להתהוות שני דברים - אור ופסולת.
האור, כפי שכבר נאמר, הוא מקור לאושר, תקווה וכד'.

הפסולת, הוא כל הרע שהאדם בקופסה חווה ונאלץ להתגבר [או לפחות לנסות להתגבר] עליו.

 

אצל האנשים מהסוג הראשון יש סוג של תקווה ואושר מההתחלה. הקופסה יכולה להתמלאת בפסולת, כלומר הם יכולים לחוות ארועים לא נעימים, היא אפילו יכולה להיות מוצפת בה. אך למרות זאת, האדם מסוג זה יוכל לראות את האור החיצוני אם יחפור בין מרכיבי הפסולת ויחפש את החריצים בקופסתו, שהוא יודע שהם קיימים. אדם זה לרוב לעולם לא יאבד את תקוותו, לא משנה איזו כמות פסולת תהיה בתוך קופסתו. כי הוא תמיד יוכל למצוא בעצמו כוחות ולמצוא את האור בין כל הזפסולת בקופסה שלו.

לעומת זאת, אצל האנשים מהסוג השני אין תקווה התחלתית  ברורה, או אף אין כלל תקווה ואושר. מאז תחילת דרכם הם נמצאים בחושך המוחלט. הם שומעים אנשים מבחוץ אומרים שקיים אור, אך אינם ראו אותו מעולם. ברגעי משבר, כאשר קופסה מתמלאת בפסולת, יהיה להם קשה מאוד להתגבר על העול שהפסולת הזו גורמת. וגם אם כמות הפסולת שהצטברה להם בקופסה היא מזערית בהשוואה לכמות שיכל לצבור כל אדם אחר החיי בקופסה מחוררת, האנשים בקופסה האטומה לא יוכלו להתגבר כהלכה עם הרע שנגרם להם או אף לא יוכלו להתגבר כלל, כי אינם ימצאו את האור שהרי אין כל חדירה של אור לקופסתם. אין להם תקווה או אושר לחפש אחריהם, כיוון שהם יודעים מלחתחילה כי אלו אינם קיימים בעולמם. וכמה שירצו למצוא אותו, או יאמינו בקיומו של האור, בכל זאת לא יוכלו למצוא אותו.

 

מכאן, שלאנשים מהסוג הראשון יש פרצה לברוח מהרע. הם יודעים שאיפשהו שם, מעבר לכל הפסולת יש חריצים מלאים באור, פתחים לאושר. לעומתם, האנשים בקופסה האטומה, מהסוג השני, לא חוו את קיומו של האור מתחילת דרכם ומכך נובע כי אינם יודעים שהוא אכן קיים. הם שומעים אחרים מדברים עליו, איך אינם ראו זאת בעצמם. ומכאן שכאשר חווים רגעי משבר הם אינם יודעים אחר מה לחפש, כי אינם יודעים על קיום האור. מבחינתם הוא לא היה ולא קיים.

 

נראה שהם אבודים לעולם...

נכתב על ידי , 26/7/2010 03:12  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מי היה מאמין...אפילו אני לא חשבתי על זה.


זה פשוט לא יאמן חח...

זה ניראה כאילו עוד לפני כמה ימים עמדתי בשערי בית הספר היסודי שלי והסתכלתי על הילדים בכיתות ז' שבאים לבקר מורים שלהם לשעבר, וחושבת לעצמי "ואו...מקיף!:O...כיתה ז'!...בגרויות! זה כזה גדול ממני ורחוק ממני".

...

ועכשיו תראו אותי, אני עולה לי"ב.

מי היה מאמין, זה ניראה כ"כ רחוק....לא ראיתי את עצמי בכלל בכיתה הזו. לא הייתי מסוגלת לדמיין איך זה :O

אומרים לי "י"ב" וזה מרגיש כזה גדול..מבוגר...

אבל אני מסתכלת במראה, חוצמזה שאני תמיד ניראתי קטנה לגיל שלי, אני פשוט ילדה.

ילדה קטנה.

איזה י"ב לעזאזל?!

נשאר בבגרויות רק ספרות, אזרחות וספורט?!..

מתי הספקתי לסיים את כל השאר?!

צבא?!...אני מאוד רוצה! אבל האם אני באמת מוכנה??...

אני מסיימת שנה א' באוניברסיטה....מה?! כאילו חסר לי שאני תיכוניסטית שעוד לא התגברה על העובדה שהיא בי"ב אז עכשיו אני גם מסיימת את השנה א' שלי באוניברסיטה?....

 

פעם כשהייתי קטנה, אמא שלי אמרה שככל שאנחנו גדלים הזמן רץ מהר יותר.

ורק לא מזמן התחלתי להבין למה היא התכוונה, איך זה מרגיש.

פיתאום אין זמן לשום דבר...וכאילו הזמן תופס תאוצה ורץ מהר יותר ויותר לפניי..

אני לא תופסת את זה שאני כבר באמת ילדה גדולה :O

ורק לא מזמן הייתי ילדה קטנה עם צמות שמשחקת בדילגית בהפסקה עם חברות...



 

 

 

נכתב על ידי , 23/7/2010 00:57  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

4,494
הבלוג משוייך לקטגוריות: מגיל 14 עד 18 , יצירתיות , משוגעים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לDasha :D אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Dasha :D ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)