יש, אני כתבת צעירה, למעשה ממש אבל ממש צעירה. כל הכתבים שיש בעיתון הזה ממש זקנים (לא כאלה שמתקמטים.. לא עד כדי כך) כולם שם ב-י"ב.... (!!!)
בעודי יוצאת מהמנהל כשעל פניי חיוך גדול כל כך שהוא גרם לאוזניים שלי להיות קטנות, סומק (טבעי, אני לא מתאפרת, כאילו חוץ מגלוס ומסקרה..) ועיניים מהופנטות כאילו חזיתי זה עתה, בנסיך חלומותיי מציע לי נישואים ( חוץ מהקטע של הריר, כי הוא יהיה מושלם...).
אני נתקלת חזיתית, בתאונה קטלנית (לחיי החברה המתנדנדים שלי) ב'כוכב' המקומי: אלון.
זה כאילו לקחו את כל המקובלים מכל הסרטים ושילבו את כל הטוב שבהם באלון.
אם המשטרה הייתה עוצרת אנשים על עודף יופי- היו נותנים לו מאסר עולם, או אולי אפילו שניים, אם היו מכתירים מלך ל'קוליות' אז... נו טוב, הבנתם למה התכוונתי....
זה נראה כאילו מלאכים (לא, בעצם מלאכיות כי לבנות יש חוש מולד לדברים האלה..) ציירו לו את הפנים.
עיניים של ים בשעות בוקר קרירות, אף קטן וסולד, שלשה נמשים יפים ועדינים, שפתיים משורטטות במדויק, שרירים (הרבה) יותר גדולים משל מייקל לואיס, וחיוך של (יותר) ממיליון דולר. אה, והבחור הוא גם (איך לא?!) הקפטן של נחברת הכדורגל והכדורסל ( רוצה את כל העלם, הא?!). הוא גם הילד הכי מקובל ופופולארי באזור, וכמובן לכל נסיך יש גם נסיכה...
אלונה, הצפונבונית (מודה, מדהימה) והמפונקת, הנסיכה הפרטית שלו.
לפעמים אני מכונה להישבע שהם נולדו ביחד, שהם נוצרו כדי להיות כאלה, יפים, כריזמטיים ומושלים מדיי.
אלונה היא [נשמע כמו תסריט לסרט אמריקאי (שוב?) עטור תקציבים] המעודדת הראשית, והסיבה העיקרית לכך שרוב הבנים אצילינו מצטיינים בספורט.
הוא האחד שכל הבנות מזילות אחריו ריר וכל הבנים מתים מקנאה, והיא האחת שכל הבנים מעריצים וכל הבנות הופכות ירוקות (גם מקנאה) למשמע שמה 'אלונה'.
"באיסט היי" יש את טרוי וגבריאלה. אצילנו השם לזוג המלכותי הרבה יותר קליט : "אלון ואלונה"
ואחרי הקדמה (מאוד, מאוד) ארוכה על הזוג הנוצץ- חזרה לחיי ההזויים- משהו:
אני מתנגשת באליל הבנות, כשעל פניי חיוך מהופנט. אבל עם המזל שלי זה לא יכול להיגמר 'בהפי- אנד'... אל אלון (לעצרי) התלוו (רוב) נבחרת הכדורסל, אלונה וחברותיה המחומצנות.
למזלי, אני בכושר די טוב. ככה שהצלחתי לחמוק משם לפני שהפרינססה המקומית צורחת עליי בקולי קולות, על שהתקרבתי לנסיך הפרטי והבלעדי שלה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
