החיים לימדו אותי שכשהכל נשמע ונראה טוב מדי, זה כנראה טוב מדי.

ועל כן נאמר- wake up and smell the bullshit

זה מצחיק שלמדתי להתאכזב, אבל זה יפה שמכל אכזבה אני גם לומדת ומבינה מה אני רוצה

ומהם הדברים שאני באמת מחפשת.

עבודה חדשה- עבודה משרדית, כמו שרציתי כבר הרבה הרבה זמן, 5 חודשים לערך.

לקחת את המשכורת מהגן היה פתאום משהו מאוד קשה ומרגש. עמדתי שם, בלבוש פורמלי

ראיתי את כל החברים שלי עובדים, הדחף היה להציע עזרה אבל אני לא באמת יכולה לעשות שום דבר.

עם כל הקיטורים שלי וכמה שרציתי לעזוב מהרגע שהגעתי, נהניתי בגן, הכרתי אנשים חדשים...

למדתי עוד שיעור קטן על עמל כפיים וחשיבותו של הכסף. התבגרתי עוד טיפה.

זה לא סוד שאני מתכננת (כרגע, כי מי יודע מה יקרה עוד שנתיים) ללמוד אדריכלות ועיצוב

ועבודה בועדה לתכנון ובנייה זה סוג של אירוניה מצחיקה. לטפל בכל מיני פניות של אדריכלים

שלוקחים/מסירים אחריות מטיפול בתיקים כאלו או אחרים...

נכנסתי חזק לעבודה, כל היום מתרוצצות לי בראש מילים כמו היתר, טאבו, תיק, פיקוח ואגולסקי :)

אני רוצה לשיר היום, מעניין אם יהיה לי את האומץ.