מצאתי את עצמי מצלמת איזה הסכם כלשהו, כשפתאום עצרתי לרגע והסתכלתי על הציפורניים שלי

עם הלק הכהה, לק כהה זה לק עם תדמית... יש לו מסר כמעט כמו קעקוע בגב התחתון.

מצאתי את עצמי מלאת מוזה, רציתי לרוץ לפה ולכתוב ואז חשבתי לעצמי 'רגע, אבל יש פה אנשים שקוראים את זה

ומכירים אותי... מה הם יחשבו'. בערך שנייה אחרי המחשבה הזאת קפצה לה מחשבה אחרת-

'זובי'.

-חברים יקרים, אלה שבוחרים לקרוא למרות הכל... תעשו מה שאתם רוצים, האחריות היא עליכם.

אני שלמה עם המחשבות שלי ונדמה לי שאם אכפת לי מכם אז כנראה שאתם מכירים אותי טוב גם ככה.

אז... האחריות במקרה הזה, עליכם.-

* עריכה(15:56): רק עכשיו שמתי לב שכתבתי שהאחריות עליכם פעמיים. :)

השהייה במשרד מלווה באווירה של סקס. משהו כזה באוויר... הרעש של העקבים, הטיפוח, הריחות של הבשמים הגבריים,

הניירת והשולחנות. אולי זאת רק אני, אולי רק לי זה מרגיש ככה.

יש לי פנטזיה לעשות משהו בעבודה, זה הדבר האולטימטיבי... לערבב ביזנס ופלז'ר.

לצלם מסמכים, להפיל איזה דף ולקלוט שאיזה מנהל בוחן לך את הישבן טוב טוב.

להיות כ"כ מרוכזת במשהו ופתאום להרגיש מישהו נצמד מאחורה, גורם לך לחולשה ובעיקר להשתגע...