פרק 14
"אוח... הנקמה המתוקה..." סטייסי התרווחה על הספה, מחייכת מאוזן לאוזן, כמוה ביל ואפילו סקוטי נראה מרוצה בעניין.
"אין לך מושג מה עשית..."
"מה עשיתי?"
"אין סקס לחצי שנה, לפחות!"
"טום אתה רק משפר את ההרגשה שלי מרגע לרגע..." סטייסי צחקה ברשעות.
"אני שונא את כולכם..." מלמל טום בזעף, והוסיף למראה העיניים השבורות של הכלב. "טוב, את כולם חוץ ממך."
ביל צחק. "מחר יש לנו עוד חזרה, את רוצה לבוא?"
"בטח! שוב מונסון?"
"כן... וכתבתי שיר חדש אז נתאמן גם עליו..."
"אני כבר מתה לשמוע!"
*~*01:42*~*
צלצול הטלפון העיר את סטייסי משנתה, היא שלחה יד זריזה ולקחה את הפלאפון ששכב לידה, ממהרת על מנת לא להעיר את ביל שישן איתה באותו חדר, הוא על המיטה והיא על מזרון שהונח על הרצפה.
"הלו?!" גנחה סטייסי לטלפון בעייפות.
"סטייסי?"
-"אמא?!"
-"סטייסי את אצל ביל?"
"לא, אצל טום." גיחכה.
"מי זה טום?!"
"אח של ביל."
"את וביל נפרדתם?!" בקולה של אווה נשמעה תקווה.
"אמא, ציניות!" יבבה סטייסי לשפורפרת, מגלגלת עיניים.
אווה נאנחה באכזבה. "הפרעתי לך?"
"לא, מה פתאום." גיחכה סטייסי, מתקשה לשמור על טון שקט. "כולה התקשרת ב1 בלילה, למה שזה יפריע ? לא ישנתי או משו.."
למשמע נחירותיו השקטות של ביל הוסיפה: "וגם ביל בכלל לא ישן."
"יופי!" צהלה אווה, מה שגרם לסטייסי לפלוט אנחת יאוש. "רגע, אז מה אתם עושים?"
"משחקים דוקים!" התפרצה סטייסי, "אמא ציניות!"
אך אווה כלל לא רצתה להקשיב. "אתם משתמשים באמצעי מניעה, נכון?"
"בשביל לשחק דוקים?!"
"אתם לא?!"
"אמא צחקתי!"
"את יכולה ליכנס להריון!"
"מלשחק דוקים?!" צווחה סטייסי.
"סטייסי... על מה כל הרעש?" נשמעו מלמוליו של ביל. "מחר בצפר."
"אני כבר שותקת." היא לחשה בהתנצלות.
"יופי אמא, הערת את ביל!"
"אבל אמרת שהוא לא ישן!"
"הייתי צינית!"
"היית מה?! צנונית?!"
"לא צנונית, אמא, ציני..." סטייסי התייאשה. "עזבי, אני אתקשר בבוקר."
"ביי מותק, אל תשחקו דוקים עד מאוחר... יש לכם מחר בית ספר."
"נו באמת.." גלגלה סטייסי את עיניה. "ביי אמא!"
-
אני מודעת לזה שזה ממש ממש ממש קצר ומיותר ^^"