לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

My Tokio Hotel Story


מהדמיון אל המקלדת.

Avatarכינוי: 

בת: 30

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2008    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

10/2008

מזל משמים פרק 16


 

ביל, סטייסי וטום ישבו בתחנת המשטרה, תחת מעצר.

"לא נכון..." קבר טום את ראשו בין ידיו.

"אנחנו נלך לכלא!" יבבה סטייסי בפחד, מתהלכת בחדר האפור הלוך וחזור. "אסור לי ללכת לכלא! אני צעירה מידי בשביל זה!"

ביל בעט בקיר בתסכול ולאחר מכן תפס ברגלו בחוזקה, צווח בכאב, אך לא זכה לתגובה מטום, אשר היה שקוע בדיכאון עמוק, ולא מסטייסי אשר הייתה שרועה בפאניקה.

"אני לא אסתדר שם עם כל הפושעים והרוצחים!" היא קראה באימה. "והמקלחות! אני לא אוכל להחזיק מעמד!"

היא תפסה בראשה בדרמטיות. " הסבון! אני תמיד מפילה את הסבון באמבטיה! אני עקומה! אני יפיל את הסבון! אני יפיל את הסבון ויאנס באכזריות!"

"סטייסי..." קטע אותה ביל. " 'אל תפיל את הסבון' אומרים לבנים, לא לבנות..."

"אה, איזה הקלה!" נשפה סטייסי אוויר בעודה ננאנחת לרווחה. "אמ ביל..."

"כן?"

"אתה בן, נכון?"

"כן..." ביל השתתק לשנייה, וכעבור שניה פרץ בצרחות. "גם אני תמיד מפיל את הסבון באמבטיה!!!"

"אנחנו נמות!!" יבבו שניהם יחדיו, ואילו טום רק גלגל עיניים.

 

"אתם לא נורמאלים!" צעקה סימון על שני התאומים שעמדו מולה, מושפלי ראש. "להבריז מבית הספר?! לשרוף ספסל?! ועוד לגרור לזה ילדה מתוקה כמו סטייסי?!"

טום גיחך.

"אל תגחך לי פה!" הניפה סימון אצבע מאיימת מול פרצופו של טום. "זו אני שצריכה לגחך אחרי שתבלו את העונש שלכם! הינה: חה חה חה! נעים?!"

טום הניד בראשו לשלילה, לא אומר דבר.

"אבל..." נשמע קולו המהסס של ביל. "אמא... באמת שלא התכוונו..."

סימון הביטה בביל ובטום דקה ארוכה ,ולאחר מכן נאנחה בייאוש. "לדבר איתכם זה כמו לדבר לקיר."

 

"סטייסי!" נשמע קול מוכר.

"היי אמא..."

אווה נעמדה מול סטייסי, מביטה בה בשתיקה ונאנחת. "אני כבר לא יודעת מה לעשת איתך."

"את..." סטייסי פערה את עיניה. "את לא תרצי לי?"

"לא, למה? זה לא עוזר, מה את לא רואה?" היא הנידה בראשה לעבר טום וביל.

"רגע... אז אני לא מקבלת עונש?!" סטייסי חייכה חיוך מאוזן לאוזן וכבר עמדה לקפוץ על אימה בחיבוק.

"בחלומות שלך." גיחה אווה. "את מרותקת על להודעה חדשה!"

סטייסי השפילה את מבטה.

"ואת חוזרת הבייתה, מחר אני נוסעת לבית של הקאוליצים ואוספת את הדברים שלך. שמעת?"

"כן..." סטייסי נאנחה, והחלה ללכת אחרי אווה מחוץ לתחנת המשטרה.

 

*כעבור חודש*

"הלו?"

"ביל?!"

"סטייסי? היי מה קורה?"

"מעולה! אתה לא תאמן! יצאתי מהעונש!"

"אה, זה נהדר..."

"רוצה לצאת?"

"תראי סטייס, אני טיפה עסוק-"

-"סטודיו?"

"כן..."

"עוד הפעם?!"

"מה זה אמור להביע?"

"עזוב, אתה לא תבין. כשתרצה לראות עוד מישהו חוץ מהמיקרופון תודיע לי."

 


HOPE YOU LIKE IT :)

המשך שבוע הבא 3>

 

נכתב על ידי , 16/10/2008 12:44  
29 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מזל משמים פרק 15


 

"קומי!!" נשמע קולו הצרוד של ביל, וכרית פגעה בחוזקה בראשה של סטייסי.

"מה לעזא-" כרית נוספת פגעה בה וגרמה לה לנשוך את הלשון.

"איה!!!" היא זעקה בכאב, הוציאה את לשונה החוצה ונופפה עליו במחברת שמצאה בקרבת מקום. "מה הקטע שלך?!"

"אנחנו איחרנו! ממש אחרנו!" מלמל ביל בלחץ, זורק את כל ארונו על הרצפה, מוציא חולצה כלשהי מהארון ולובש אותה הפוך.

"מה השעה עכשיו?" מלמלה סטייסי ברוגע, מתיישבת על המיטה.

"10! פאקינג עשר בבוקר!"

"אה."

"אה?! זה כל מה שיש לך להגיד? אה?!" הוא צעק, "יהרגו אותנו..."

"ביל תירגע..."

"אנחנו נמות!" הוא זעק, שולח מבט אומלל לתקרה.

"ביל תירגע!" היא גלגלה עיניים. "אז לא נבוא היום לבית הספר, אני בטוחה שגם טום שכח."

"כן צודקת..." הוא לקח נשימה עמוקה. "אפשר תמיד לצאת לטייל."

"רואה? אז זה לא כזה נורא."

"כן כנראה שלא... מקסימום מבחן במטמטיקה..."

"מבחן?!" פערה סטייסי את פיה, "אנחנו נמות!!"

 

~*~*~*~

 

"אז מה עושים?" שאלה סטייסי, משועממת. היא טום וביל ישבו בסקייטר-פארק, כל אחד מהם אחז בידו בקבוק בירה.

"משעמם לי." יבב טום, והחל לשחק עם המצית שלו.

ביל, אשר התרכז עד עכשיו בלהבת המצית חייך. "בואו נעשה מדורה..."

"מה?" הרימה סטייסי גבה. "אתה שיכור או שנדמה לי?"

"לא לא, אני רציני. ניקח כמה ענפים ונשרוף אותם, אני אפילו יקפו למכולת ויביא לנו מרשמלו. יהיה כיף."

סטייסי וטום החליפו מבטים מהוססים ומשכו בכתפיהם. "למה לא..."

 

~*~כעבור חצי שעה~*~

 

"לא! תכבו את זה! תכבו את זה!" צרחה סטייסי בפאניקה, בעוד ביל וטום מסים לכבות ספסל שעלה באש.

"אני מנסה!" צעק ביל חזרה, מבוהל לא פחות. בטיפשות של הרגע הוא תפס בקבוק הבירה חצי מלא שהיה בסביבה, ושפך את תכולתו על הספסל הבוער.

האש רק גדלה.

"מטומטם!" זעק טום. "מי שופך אלכוהול על אש?!"

"אבל חשבתי שזה יכבה אותה!" זעק ביל. "יש בזה גם מים!"

"גאון." עיקם טום את אפו, כעבור שניה עלה במוחו רעיון. "סטייסי תסתובבי."

"למה?" סטייסי הרימה גבה, לרגע שוכחת מהספסל ההולך והתמתלקח.

"כי אני וביל הולכים להשתין."

"טום זה לא הזמן להשתין!" התפרץ ביל, אך כעבור שניה הבין לאן חוטר טום. "אה.. אוקיי..."

"שיהיה." עיוותה סטייסי את פרצופה בהבעת גועל והסתובבה, אך במקום לשמוע קול של מים זורמים, שמעה סירנה של ניידת משטרה.

"אנחנו הולכים למות..."

 


ופה יקיריי, מתחילה העלילה.

שבת שלום.

נכתב על ידי , 11/10/2008 17:27  
25 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

הבלוג משוייך לקטגוריות: אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לwriter of TH story אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על writer of TH story ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)