לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

רַק עַל עַצְמִי לְסַפֵּר יָדַעְתִּי.



Avatarכינוי:  the red socks

בת: 35

MSN: 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2008    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
282930    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

9/2008

וזהו.


הופתעתי כששמעתי את הפלאפון מצלצל את הצלצול המסוים של אורן לפני יומיים, ברביעי האחרון. הוא היה למטה יחד עם מיכאל וגל, הם נסעו לאיזה מסיבה והוא ביקש שארד למטה "רק כדי להגיד שלום" כי הם רוצים לצאת.  כמו ילדה מאוהבת ונואשת לא עברה דקה וכבר הייתי למטה "אמרתי להם שאין מצב שאנחונ נוסעים בלי שאני אומר לך שלום" הוא סיפר. אח"כ הגיע חיבוק ענקי, נשיקה רגישה ואמרות געגועים למיניהן, הוא אפילו זכר מתי פעם אחרונה התראנו. הישג. כל שיכולתי לחשוב עליו הוא "מה זה החיבוק הגדול והחזק הזה?" "מה זו הנשיקה הרגישה הזו?" "מה פשר אמרות הגעגועים הללו?" זה היה מוזר, הרגיש כל כך אמיתי, כל כך לא הוא.

לא יכולתי לסבול את זה, תיעבתי כל רגע, כל רגע של דיבור חיבוק ונשיקה ממנו. מה פתאום הוא נזכר עכשיו? שבוע כמעט שהוא לא יצר קשר, שנאתי אותו כל כך , שנאתי את עצמי, שנאתי את העולם כולו בשבוע החולף .

אתמול כשחזרתי מהמסיבה נסעתי לישון אצלו, גם כי הבטחתי לו וגם כי הבטחתי לעצמי שאני חייבת לקרוא את הסמסים שלו מהשבוע החולף,חייבת. אני שונאת אותו. שונאת אותו כל כך. "אני רוצהה שתבואי, אני רוצה שתחבקי אותי" היה כתוב בסמס אחד, לבחורה אחרת ביום אחר שלח "ערה?" ולעוד אחת, אחת אחרת שלח "רוצה לבוא אליי?" לאחת נוספת שלח "אני מתגעגע:(" זה קשה, זה משפיל, זה מעליב וזה פוגע. לא נגעתי בו כל הלילה, גם היום בצהריים כשחזרתי הביתה בקושי נתתי חיבוק של ביי, שלא לדבר על נשיקה. אני שונאת אותו. שונאת כל דבר שבו. שונאת את הכלומניקיות שלו, שונאת את ההתנהגות שלו, את הנצלנות שלו,שונאת את השקרים שלו.

כשסיימתי לקרוא את הסמסים ואחרי שחזר מהמקלחת שאלתי אותו
"אז עם כמה היית השבוע?"
"עם אף אחת.."
"את האמת!"
"הייתי עם מישהי אבל לא היה כלום"
"תסביר"
"סתם את יודעת, יצאנו אבל לא היה כלום"
"מה זה לא היה כלום"
" נו אמרתי לך, ההיא עם האופנוע שבגללה אני חולה עכשיו
   כי נסענו אליה כשהבגדים שלנו רטובים..."
"כוסית?"
"לא יודע"
"שכבתם?"
"לא".

לא יודעת אם מדובר בשקר או לא אבל זה מרגיש כמו שקר. הרי כל כולו שקר.
עכשיו, חוץ מלהתעצבן על עצמי על שהכרתי אותו בכלל אני מרחמת על אותן הבנות שממשיכות וימשיכו לסמס לו, לאותו אדיוט.


אני איתו גמרתי. זהו.






נכתב על ידי the red socks , 19/9/2008 17:51  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

5,038
הבלוג משוייך לקטגוריות: מגיל 14 עד 18 , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לthe red socks אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על the red socks ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)