הפוסט הנ"ל הוכתב והתנגן בראשי על-ידי מוחי המבריק במשך שבועיים לערך. מה שאומר שבטח כשאנסה לכתוב אותו כאן על הדף החלק (של WORD, כה?) קרוב לוודאי שהוא יהיה משעשע פחות. לצערכם. אבל תנסו בכל זאת לשתף איתי פעולה ותהיו נחמדים. כולם צריכים להיות נחמדים, הרגע עברתי דירה.
[אל תשימו את לבכם לדרישות הנ"ל, מאז שהוט מקמבנת מבצעים לכל מי שעובר דירה אני מרגישה מינימום קליאופטרה]
**
אומר בכללי שהמעבר עצמו עבר חלק וללא תקלות. זה אם לא כוללים את היד שלי, כמובן. ואת שאר שרירי גופי התפוסים היטב היטב. אכן, ידידיי, צרצריי וחרגוליי, נאלצנו לעשות שיפוץ בדירה השכורה והמעופשת שלנו שהספיקה להצהיב מהפעם הקודמת שצבענו מפאת עיסוקם המרובה והמגונה של שני הקטרים המכונים הוריי. וכאן המקום להגיד- אל תנסו את זה בבית! גם לא במשרד, ולא בדירת הסטודיו שלכם ולא בשום מקום אחר!!! בטח שלא בארבעה ימים.
מה כן? יצאתי עם ניסיון קטן בצביעה, ניקוי, הברגה, סחיבה, פריקה, עטיפה, אריזה, טלפונייה(הכל נגמר בה', לא רציתי להרוס את הרצףJ) וכל העולה בראשכם הקטן והחולני.
BIG NO-NO היד שלי לא בדיוק בכושר כדי לנוע מהר כשהדבר נוגע לצביעת קירות (אלא מה? סוטים!) ולכן כבר באותו הערב התהלכתי ברחבי הבית כשאני זועקת "היד שלי הולכת להיתלש! » אף אחד כמובן לא האמין לי, ולכן שום דבר לא נעשה בנידון ומצאתי את עצמי מייללת בלילה בכל פעם שאני מתעוררת מעט ומתנערת מהחלום לסיוט מציאותי לחלוטין. כאב כזה עוד לא חוויתי בידיים. שרירים שלא ידעתי כלל על קיומם זעקו לעזרה. וכך במשך כל הלילה ניסיתי להכריח את עצמי להירדם במהירות רק בכדי להקהות את הכאב ולו במעט. יום למחרת היא נחבשה אנושות והתהלכתי בגאווה לתפארת מדינת ישראל, משוויצה בפציעות המלחמה.
לא אלאה אתכם בפרטים מרובים וחסרי משמעות כמו העובדה שאני ומסוקסי ניקינו את שיש המטבח החדש כל-כך טוב שהורדנו יחד עם כתמי השומן שכבה מהשיש עצמו. אל דאגה, הוא חזר להבריק אחריי עזרה ראשונה וקצת שמן. או העובדה שיש לי סבתא אנורקטית שנמנעה מלאכול בזמן שהיא מקרצפת את הבית כי האוכל גורם לה לאט...אבל היא בלונדינית, אז הכל נסלח.
לאחר כל ההמתנה מורטת העצבים למובילים וכל השעות בהן האוכל העיקרי היה מנה חמה ועוגיות- היינו בביתנו החדש עם רהיטינו העטופים ניילון וערימות על גבי ערימות של קופסאות (אשר חלקן עוד ממתינות לפתיחה).
מעבר דרמטי וחד
מכיוון שהמיטה הנוכחית שלי הועברה לאבי, התחדשתי לי במיטה חדשה ומאגניבה שהפלא ופלא- הייתה מתוכננת להגיע רק בעוד כשבועיים. לכן, בעל כורחי, הוחלט כי אשן לעת עתה עם אימא במיטתה הענקית(והחורקת מסתבר בהמשך). Oh boy, זאת הייתה טעות מרה ידידיי.
לא רק שהתברר שהמיטה חורקת ונעה בכל פעם שאני מנסה להתגנב ולשכב לישון בשקט- מתברר שגם אימא חורקת כשהיא ישנה על הגב. ובשביל כל אותם קשיי קליטה וחסרי חוש הומור- כן, אימא שלי נוחרת. במיוחד כשהיא ישנה על הגב(ואני בטוחה שגם אתם אם תירדמו כך).
מצאתי עצמי זעה קלות ומנסה למצוא תנוחה נוחה ונעימה כשברקע נשמעים צלילי שנתה הערבה של אימי וקולות גירוד של הכלבה שלא נחה אפילו לרגע. אני חושבת שאפילו תוך כדיי שינה היא מתגרדת, וזה אפילו כשאין עליה ולו פרעוש אחד!
מיותר לציין ששינה לא הייתה לי. רק בבוקר התברר לי שדחפתי לאימי מרפק בצלע, הערתי אותה, ורק אז נרדמתי. כך שלא רק שחלקנו מיטה- חלקנו גם שינה. בתורנויות, זאת אומרת.
מקרה קצת יותר מצער אירע כאשר חזרתי מיציאה בליל(או בוקר) שישי וגיליתי שהיא שרויה בדיוק באמצע המיטה, וכי לא משנה מה- אעיר אותה. התגנבתי לי החוצה עם סדין בודד, התמקמתי על הספה, יישרתי רגליים ונתתי לשינה לאסוף אותי. ואז היא נקטעה באכזריות ב7 בבוקר וכיתתי רגליי למיטה.
זה קרה לא פעם- היה עוד לילה מטורף שבו אספתי את פקלאותיי ונרדמתי בסלון. אחרי הכל, הוא חדש הוא מגניב ונוח בוJ צריך לנצל!
נסיים בנימה אופטימית- היום, תודה לאל יש לציין, הגיעה המיטה החדשה. על כן מחכה לשפחתכם לילה פורה ומלא שינה ערבה במיוחד. אמן.
נ.ב תודו שאתם רוצים חתימה- אני כעת גרה כמעט בשכנות עם אליל ישרא-בלוג- סניה. נו תודו שאתם רוצים חתימה. או לפחות תמונה שלכם בבלוג שלו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Venus Love
