באמת ומקרוב
מה החיים האלה בלי לאהוב
באמת ומקרוב
עד שלא יהיה ללב מקום בין הצלעות,
עד לנחמה, עד שיהיה נסבל לחיות
אדם צריך לחיות בשביל אחרים
ולא רק בשביל עצמו,
לחפש ולמצוא, להתקרב ולבוא
אבל האדם - אין שלום בתוכו
ואיך ישיט את ידו לעוד שכמותו?
בל יתחפר בשתיקתו, אל יתחבא בה
אל לו לעצום עיניו, להתמכר אליה
לעמוד מנגד כשהאור גווע
רק נמצא, אבל לא נוגע
מה החיים האלה בלי לאהוב...
כל הזעם השקט הזה שאין לו איך לצאת
מעוור מלראות ועוצר מלתת
מה צריך לקרות כדי שנבין
שאי אפשר יותר לשאת
את הבדידות הזו שרואים על הפנים
כתובה בעיניים, כתובה בעור חריצים עמוקים,
קורעת את הנפש חתכים חתכים
בור גדול בבטן שכולנו מכסים.
שיר כול כך נכון,וצודק!
בקיצור מוקי הוא ה-מלךך!
טוב אז אני חולה,פשוט מתההה!
יש לי סחרחורות ובחילות וכול שניה אני צריכה לשתות ולאכול!
לא משנה בקיצור יש ילדה מדימה בשם ג'ניפר(אבל היא רוצה שכולם יקראו לה ג'ן!)
והיא כתבה שיר ממש יפה אז הנה הוא:
אני מסתכלת מבעד לחלון
רואה את הים כחול עמוק
ואת השמיים בצבע אפור
שואלת את המלאכים איפה אתה
ידעתי שרצית יותר אותה
תמיד אומרים שהשמיים הם הגבול
ואני רק מחכה שמהשמיים יפרוץ המבול
כדי שישארו סימני שלולית שהם יובילו אותנו
לאותו מקום שבו נהיה ביחד
ונרגיש שהאהבה בנינו מתפתחת...
אני ממש אהבתייי (:
יאללההה זזתי להית'
P:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
