החיים והמוות ביד הרובה.

קודם כל, ביקרתי אתמול בקניון עזריאלי מודיעין (הקניון החדש שהוא מרשת קניוני עזריאלי).

היה ממש נחמד, חוץ מהקטע שבאנו מאוחר ואחרי כמה חנויות שביקרתי בהם הכל נסגר ><"

קניתי שתי חולצות מ-TNT. ממש חמודות ^^"

אני ממליצה בחום על הקניון הזה, במיוחד כי בכל חנות יש עכשיו מבצעים מדהימים.

אחרי 5 שנים מתוקות ומדהימות, שבהן כל יום שישי בקביעות (אלא אם כן היה לי משהו חשוב אחר), הלכתי לחוג רכיבה- אני מפסיקה לרכב.

זה כל-כך חבל.

כי מדהים איך שהתקדמתי. ורק עכשיו התחלתי לקפוץ, ואז מוציאים אותי.

הכרתי שם חברות מדהימות ומכשרות וכמובן שגם מגניבות ביותר (^^"), שתמיד ישארו חברות לחיים.

ולמה יצאתי? טוב, זוהי סיבה אישית כמובן, ולא ארצה לשתף אותה עם כולם.

ולידיעה אחרת (הרגשתי הרגע כמו מגישת חדשות -___-")..

ראיתי לפני איזו שעה סרט שנקרא 'חדרו של מרווין' (Marvin's room).

הסרט הוא בהשתתפותו של לאונרדו דקפריו (יש לו פנים כל-כך ילדותיות וזה מעצבן אותי.. וחוץ מזה הוא מכוער, ולא אכפת לי מה תאמרו), שמשחק שם (כרגיל) מישהו בעל מוגבלות מסויימת (חולה-רוח, או 'משוגע' כמו שמכנים את זה...) ויושב ב'בית משוגעים'.

אימו לא דואגת לו בכלל, ואף נטשה אותו. והכל משתנה כשאחותה של אימו של האנק (ליאונרדו דקפריו) חולה בסרטן הדם (לוקמיה) ונדרשת לקבל תרומת מח עצם מאחד מבני משפחתה, ולכן צריך למצוא את התורם המתאים. (לא אגלה לכם מה קרה אחר-כך)

סרט דרמה מרגש ומדהים, שלאורך כולו לא הפסקתי לבכות (אל תרדו עלי בגלל זה...) וממש מומלץ.

אני אמליץ עם כבר גם על סרט אחר בהשתתפותו של ליאונרדו דקפריו שבו גם משתתף ג'וני דפ, כששניהם היו צעירים יותר (היה מדהים לראות את ג'וני דפ צעיר *.*).

'What's eating Gilbart Grape'. או בעברית 'מה קורה עם גילברט?'. ואל תתפסו אותי לפי השם באנגלית, אני לא בטוחה שככה קוראים לזה מילה במילה.

גמכן דרמה מרגשת, ומכריזה על זה אחת ששונאת דרמות. אלה 2 הדרמות היחידות שאני אוהבת. מה לעשות.

יאללה, חפרתי.

מקווה לחזור עם פרק בקרוב.

ממני,

סופיה.

עריכה:

טליה בורוכוב בת ה-10 חולה בלוקמיה.

אם אתם מכירים מישהו שמעל גיל 18 ויכול להתרים, כנסו לפה- http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/753/705.html

האתר מוסר מידע לגבי מי יכול להתרים.