" הדרך לעולם המוות. "

  יצא פרק קצר :\

אבל שיהיה~

לי כבר יש רעיון לפרק האחרון D :

אומגאד~ כתבתי אותו..וירדו לי דמעות אחרי שקראתי.

אה כן..אני רוצה להקפיץ ~זונת הקפצות~

אז מי שרוצה אז שיריד מהמנוי ושיכתוב לי אני אכנס לבלוגו ואכתוב לו כול פעם שיש עדכון.

" טומי! " נשמעה צעקה מנערה, שקפצה אל טום בחיבוק.

" הי.."ענה לה מוריד אותה, ומתקרבלביל שישב אל המיטהוהסתכל אל אותה נערה במבט לא מובן.

" אנחנו צריכים לדבר" אמר לו טום מתיישבלידו ומסתכל בעינוי במבט רציני.

" אנל'.." התחיל ביל לומר אך נקטע אל ידי אנל'.

" זה בסדר אני הולכת בה בה היי, אהובי" חייכה ונופפה בידיה אל ביל ויצאה מהחדר טורקת את הדלת.

" מה היא עושה פה?!" אמר טום בכעס אז ניסה להשמע רגוע.

" אין לי מושג. " ענה לו בשקט מופתע גמהוא, מתבונן בדלת שנטרקה לני מספר שניות.

" מה רצית? " שאל ביל, משחק במפתחות שהיו בידו, חושב כמה זהנורא שהיא פה.

" ג'ולי.." התחיל לומר, קם ממקמו, ומתחי ללכת מצד לצד באטיות, הבעת דאגה בפניו.

" למה אתה עושה את זה?" שאל אחרי מספר שניות של שתיקה ביניהם.

" אני לא יכול לעשות כלום בנוגע לזה.." אמר בשקט ביל, הבעת פניו לא משתנה הוא רק הניח את המפתחות בחזרה לשידה.

" היא הולכת למות " לחש טום בשקט , שקט כול כך , היה אפשר לשמוע את טיפות הגשם שהתנפצו בחוזקה אל החלון יותר חזק, הרעמים , הרעש של העצים, הכול נראה זועם אך רגוע באותו הזמן, טום רק הסתכל בעינוי של ביל , וקם ממקומו הלך לכיוון הדלת וטרק אותה.

שום מחשבה לא עברה במוחו של ביל, הוא הרגיש את טיפות הגשם כאילו טיפטפו אל פניו.

הוא קם ממקומו, ללא שום מחשבה חוץ משמה, מהמשפט שיאמר טום לפני מספר שניות.

" איפה ג'ולי? " נכנס ביל לסלון, לא מסתכל אל אף אחד, רק רוצה לשמוע שזה לא נכון, לשמוע מימנה.

" היא יצאה החוצה.." אמר ג'זי אך לא הספיק לגמור את המשפט ונשמע טריקת הדלת של ביל, שלא שם לב ביכלל שאנ'ל ישבה שמה לבדה, רק מחכה שהוא יצא.

'ג'ולי..הא?' חשבה בליבה אאנל' נזכרת במבטו המעוצב מאט של ביל שבקושי היה אפשר לשים לב אליו.

' זה לא יכול להיות..' חשב בליבו ביל, בזמן שעבר במהירות בפארק, בידו מטרייה שחורה גדולה, הפרק לא היה מלא באנשים, ובמילים אחרות ללא אנשים בכלל.

" ג'ולי? "  התקרב אל דמות שהיה קשה לו לזהות.

הדמות הסתובבה אליו, ואכן זאת הייתה היא, היא לא הייתה מתחת למטרייה לא היתה מתחת לכלום, היא רק ישבה אל ספסל בודד מרוחק  מהפארק, טיפות פגעו בפניה העדינות שנראו של בובת חרסינה.

" את תצטנני.." אמר ביל שהתיישב לידה ושם את המטרייה מעלייה, אך היא החזירה את המטריה אל ידו.

" אני אוהבת את זה..ההרגשה הזאת, היא נפלא.. " התחילה לומר, מסתכלת לשמיים האפורים שהיה אפשר לראות בהם מספר נצנוצי כוכבים, ושנייה אחרי זה הסתכלה לביל בעיינים.

" את הולכת למות?.." לחש ביל בשקט, לא מוריד את עייניו מימנה, רק מצפה לשמוע תשובה שלילית, להקל את התחושה.

" אתה יודע, כשהייתי קטנה ממש שנאתי גשם, אני לא יודעת למה..אכשיו אני כול כך אוהבת לצאת החוצה בימים כאלה..להרגיש את הקור, הטיפות.." התחילה ג'ולי להגיד, מנסה להתעלם משאלתו של ביל.

" ג'ולי.." התחיל לומר, מבין מהיא התשובה, והיא לא זאת שהוא כול כך ציפה לה.

" אני רוצה... להיות ככה, עד היום שזה יקרה " אמרה מושטת את ידייה מאט אל מעלה, טיפות הגשם נוחתות בידה והיא מחייכת, לא מובן עם מעצבות או אושר.

" לא אכפת לי מזה, אני רק רוצה להוציא מזה את הטוב." אמר מסובבת את ראשה אליו ומחייכת, שיערה הלבן היה רטוב, איפורה היה מרוח כבר ממזמן, עייניה בהקו, לא מובן עם מדמעות או מטיפות הגשם שהתחזק בכול שנייה, רק מרטיב אותה יותר, נותן לה את המראה היפיפה הזה.

לא עברו כ- מספר שניות, נשמע קול נפילה לא חזק, המטרייה שכבה אל הריצפה, ג'ולי הייתה מחובקת אל ידי ביל, עייניההיו מלאי דמעות, לא מחבקת אותו בחזרה, רק מחייכת לאצמה קצת, חיוך מתוק ועצוב כול כך.

"ג'ולי אני או.." התחיל ביל להגיד לא עוזב אותה לשנייה, מזיז את שיערה הרטוב, ולוחש באוזנה.

" אתה לא..אתה רק מרחם אלי " התחילה לומר עוזבת אותו מסתכלת בעינוי, דמעות יוצאות מפנייה, היא השפילה את מבטה, ים של דמעות הציךף את פניה, ביל הרגיש זאת, צביטה חזקה בליבו.

ג'ולי הרימה את פניה הסתכלה בעייניו, פניו היו רטובות גמכן אבל פחות מאשר של ג'ולי, הוא הביט בה, הפנים השבריריות האלה, הוא הרגיש שאם הוא יגע בה היא תישבר, הוא פחד שזה באמת מה שיקרה.

ג'ולי הסתובבה נעצרה לשנייה והתחילה ללכת לא אומרת מילה, לא מסתכלת אליו, משאירה אותו שמה לבד, נרטב,

לא מובן למה הוא מחכה, וגמהוא לא הבין למה, הוא רק רצה לחבק אותה , ולא לעזוב..אף פעם.

"בילוש איפה היית?!" צעקה אנ'ל בשמחה וקפצה אליו בחיבוקים ונשיקות.

" סתם..בחוץ.." ענה לה, נכנס לסלון, מסתכל אל ג'ולי שישבה בסלון חיוך מזויף אל פנייה, מסתכלת אליהם.

" אה כן לא אמרתי לכם אני ארוסתו" אמרה אנ'ל בזמן שהתיישבה אל ביל אחרי שהחליף בגדים בחדרו, חיוכה של ג'ולי ירד במהירות מפניה.

" אני הולכת לשירותים, אני תגידי כלום אני לא רוצה לפספס את הפרטים! " חייכה עוד פעם ג'ולי אל אנל' חיוך מתוק, היא הרגישה רע אם היא תשנא אותה רק בגלל זה.

היא הלכה לכיוון חדרה, היא שמעה כמה רעשים היא פתחה את הדלת, וראתה את טום וכריס אל המיטה מתתנשקים,

היא היסתכלה אליהם בפה פעור לרווחה, הדמעות עדיין עמדו בעייניה היא רק חייכה אליהם וסגרה את הדלת.

הם נבהלו וקמו אחד מהשני, נבוכים מאט, לא שמו לב אפילו לדמעותיה של ג'ולי.

" אז.." אמר טום לאחר מספר דוקת של שקט בינו לבין כריס.

"אז.." ענתה לו בחיוך ננבוך מסתכלת בעיניו.

" את באה לפה הרבא?" שאל בצניות וחייך אליה.

" תלוי, אם אתה תבוא." חייכה אליו ולאחר כמה שניות הם צחקו צחוק  מתגלגל.

" אתה וביל פנויים מחר? " שאלה אותו, קמהממקומה וחיוך גדול מתפרס אל פנייה.

"כן כנראה,למה?" שאל אותה נהנה מחיוכה המתוק ששיכר אותו.

"  מחר נלך למועדון! "חייכה אליו, מסתכלת בעיניו בזמן שהוא הקם והתקרב אלייה ,הם עמדו צמוד.

" אוקי.." ענה לה בשקט שם את ידיו אל מותנייה בעדינות, פוחד שעם אהיה חזק יותר יפגע בה.

"אוקי.." לחשה לו עוד יותר בשקט מקריבה את פניה לשלו, שמה את ידיה בעדינות אל פניו הנעימות, נודעת עם שפתייה בשפתיו החמות.

רק להרגיש את טעם שפתיו עוד פעם אחת, לא להיפרד, כול כך הרבא זמן היא רצתה את זה , היא הרגישה אליו משהוא מאז אותו היום שהוא עזב, שהיא לא ראתהה אותו יותר, היא לא כלה להפס לחשוב אליו.

" אז אני עוזבת מחר, אניאמורה לנסוע לאמריקה..אבל..באתי לבקר אותך.." אמרה אנ'ל בזמן ששיחקה בשיערו של ביל.

" ומאיפה את?" שאל ג'יידן לא מעונין כול כך בתשובתה, רק חושב איזה חרא של סטואציה זאת.

" אני הולך רגע" הרים ביל את אנל' מרגליו ויצא מהסלון, הוא עלה במדרגות לאט, עומד מול פתח חדר האמבטיה, מקשיב לשקט עומד שמה בלי לזוז,אף לא לשנייה אחת קטנה.

" אני לא מבינה את זה,נולדתי כדאי לסבול ואז למות?" נשמע יבוב בכי קל מעבר לדלת.

 ביל הניח את ידו אל הדלת, מקשיב לקולה, מרגיש את הכאב שהוא גורם לה להרגיש, הוא פתח את הדלת התקרב אלייה וחיבק אותה מאחורה , הוא לא הבין מה הוא עושה, לא היה אכפת לו זה כול מה שהוא רצה ויותר מכך.

" תעזוב אותי.." לחשה לו, מרקינה את ראשה מטה, ולא יודעת עם להגעל מאותו חיבוק או להנות.

" אני מצטער ג'ולי.." אמר לה עוזב אותה מאט, עושה צעד אחד אחורה.

" זהבסדר" חייכה אליו, ראו שאותו חיוך מזוייף, ביל הכיר את קול החיוכים שלה, והפעם היא אילו לא ניסתה להסתיר את הכאב בליבה.

" בואו נלך היום למועדון!" נכנסה כריס לשרותים, נעצרת לכמה שניות רואה את הבעות פניהם של ביל וג'ולי,

" אז בא לכם?.." שאלהעוד פעם, מסתובבת ללכת, מבינה שהיא מפריעה.

" אוקי.." לחשה ג'ולי וחייכה אלייה את אותו חיוך.

" ב-7 תהיו מוכנים!" אמרה והלכה אל טום שהיה במטבח, מחטט במקרר.

ג'ולי הסתובבה והלכה לחדר, מאט דמעות בעעיניה אך היה קשה לסים לב אליהן.

" אני הולכת להתכונן אכשיו כבר 5 וחצי" הסתובבה וחייכה לביל, הפעם לא חיוך מזויף..רק עצוב.

לעזעזל ישבתי אל הפרק הזה יותר מחצי שעה והוא יצא כול כך קצר :[

~בכי~

אין פרק עד שאני אקבל תגובות \כי אני יודעת שאני בקושי אקבל אז זה דיי פותר אותי מלכתוב עוד פרק\